מיקום השכונה על גבי מפת חיפה

שכונת הדר הכרמל בחיפה היא אזור במרכז עיר בעל ערכים היסטוריים אורבאניים ואדריכליים הראויים לשימור. האזור מהווה דוגמא ייחודית לרובע שהוקם "יש מאין" בראשית המאה ה-20.  מסיבות שונות התדרדר האזור וכיום נדרשת התערבות חיצונית כדי להחיות אותו, לשמרו ולחדשו. המאמר בוחן את הפעולות שנעשות ע"י עיריית חיפה מחד וע"י תושבי הדר מאידך כדי להחיות את השכונה.
הדר היא שכונה הנמצאת על מדרגת ההר המרכזית במדרון המזרחי של הכרמל בחיפה. לאזור זה אין גבולות מובהקים ושוליו מתמוססים אל תוך השכונות הסמוכות. הגבולות המוצגים בתרשים מתייחסים לתיחום שנקבע ע"י עיריית חיפה לצרכים מינהליים ולצרכי תכנון.  האזור הווה שכונה מוכרת מאז שהוקמה בראשית המאה ה-20 והוא כולל 1,560 דונם.
השכונה נמצאת בתהליך של התדרדרות מאז שנות ה-70.  תופעה זו מוכרת במרכזי ערים רבות ומאופיינת בהזדקנות של מבנים ותשתיות, מעבר של תושבים לשכונות חדשות יותר על הכרמל ומאוחר יותר מעבר ליישובי הפריפריה בעידוד מדיניות לאומית של פיזור אוכלוסייה. בהדר היו להתדרדרות  גורמים נוספים, כגון המעבר של מוסד הטכניון לקמפוס בנווה שאנן ומאוחר יותר בניית הקניונים בשולי העיר ויציאת המסחר האיכותי מרחובות הדר.

סגנונות בניה משנות ה-20 למאה הכ'

העושר האדריכלי בשכונה בולט ובאחרונה בוצע עבור עיריית חיפה סקר שימור מקיף לכל שכונת הדר ע"י ארכ' סוסנובסקי (2001). על פי סקר זה נחלקים סגנונות הבניה לפי שנים: שנות ה-20 - סגנון ערבי, אקלקטי וסגנון מעבר כ-255 מבנים; שנות ה-30 - סגנון מודרני מקומי כ-990 מבנים. שנות ה- 40 - סגנון מודרני בינלאומי כ-415 מבנים;  שנות ה-50 ואילך - סגנון מודרני מאוחר ועכשווי כ-110 מבנים. בסה"כ נסקרו בהדר כ-1770 מבנים. מתוך הסקר עולה שכשליש מהמבנים, כ-530 במספר, הם בעלי איכות שימור גבוהה או מיוחדת, כ-965 מבנים הם בעלי איכות רגילה ורק כ-275 מבנים אינם איכותיים. סקר השימור להדר מגדיר גם מתחמים שונים לשימור על פי איכויות המבנים וריכוזם.

סגנון בניה מודרני משנות ה-30 וה-40 למאה הכ'

אוכלוסיית הדר היתה מראשיתה אוכלוסייה יהודית ממעמד בינוני גבוה.  בשנת 1926 התגוררו בהדר 2,875 איש, עד 1948 גדלה האוכלוסייה עד ל- 48,100 איש. נתונים אלו משקפים את המציאות שבין סיום מלחמת העולם ה-II ובין קום המדינה, שנים שבהן הגיעו פליטים יהודים רבים שהתיישבו בחיפה ובהדר. ב- 1961 התגוררו בהדר 33,231 איש, ואילו בשנת 1983 ירד גודל האוכלוסייה ל-18,377 איש. בשנת 1995 ניכרת שוב עליה בכמות התושבים – 26,410 איש. ממפקד 1995 מסתבר ש-40% מתושבי הדר הם עולים שהגיעו לישראל לאחר 1990. נתוני מפקדי התושבים מורים על שכונה שהייתה מבוססת ובגלל גלי עלייה והתדרדרות פיסית הלכה והתרוקנה עד לאמצע שנות ה-90.

בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת נראה לרגע  שהגיעה הגאולה להדר. עם בוא גל העלייה מארצות חבר העמים התמלאו הדירות שעמדו ריקות בהדר בעולים שמצאו פתרונות דיור זולים וזמינים באזור המרכזי בעיר. אבל גם העולים שהגיעו להדר לא הצליחו להוביל את השינוי המיוחל והשכונה המשיכה להתדרדר. ראשית העולים שהגיעו היו בעלי אמצעים דלים יחסית, לפחות בתחילת דרכם בארץ החדשה והיו טרודים בבעיות פרנסה והיקלטות ולכן לא היו פנויים לעסוק בנושאים של איכות חיים וסביבה. בנוסף, הרבה דירות אוכלסו בצפיפות כדי לחסוך בהוצאות ואף החלה תופעה של חלוקת דירות לדירות זעירות שאפשרו קבלת שכר דירה מיותר אנשים. התוצאה הייתה עומס יתר על תשתיות שתרם להאצת ההתדרדרות הפיסית. בנוסף, המדיניות הלאומית של מתן הטבות לרכישת דירות בפריפריה גרמה לעזיבה של עולים רבים את חיפה וכך הפכה הדר לתחנת מעבר עד שיכלו העולים לרכוש דירה בד"כ מחוץ לעיר.

התכנון העכשווי של השכונה: המאפיינים ההיסטוריים, גיאוגרפיים, אורבניים, אדריכליים ודמוגרפיים של הדר עד לאמצע שנות ה-90 מתווים תמונה מורכבת של שכונה חלשה ומדורדרת ומאידך אזור בעל  ערכים היסטוריים ואדריכליים הראויים לשימור. באמצע שנות ה-90 הבינו מקבלי ההחלטות בחיפה שיש להתערב בתהליכים הקורים בהדר כדי להחיות את האזור והוחלט על הכנת תכנית לחידוש הדר הכרמל. התכנית שהוכנה ע"י משרד מן-שנער (2003) הגדירה יעדים ראשיים שמתוכם עולה הכוונה ליצר מקום בעל איכות ותפקוד עירוניים מיטביים, באמצעות סידרה של שיפורי תשתית, שיקום מבנים, השקעה במרחב הציבורי, פיתוח של מוסדות ואירועי תרבות ואמנות. כדברי התכנית, הכוונה היא "לרתום את הצביון האורבאני והארכיטקטוני המיוחד של מרכז העיר 'כמותג' וכגורם משיכה- לא כאילוץ מעכב פיתוח."

לאחר קביעת היעדים עסקה התכנית באמצעים אשר יחוללו את השינוי ויביאו להתחדשות. התכנית מציעה טיפול בו-זמני במספר נושאים ע"י מספר גורמים, במימון ציבורי ובשיתוף של מימון ציבורי-פרטי. התכנית טוענת שהמצב בהדר מדורדר כל-כך שאין לצפות ליוזמות פרטיות של שיקום והגעה של תושבים חדשים, ללא השקעה ראשונית משמעותית מצד העירייה. התכנית מתבססת על מספר הנחות יסוד: על העירייה להשקיע בשדרוג המרחב הציבורי ושירותי הציבור בשכונה. יש להשקיע משאבים ציבוריים בתבונה במקומות שבהם תהיה האפקטיביות המרבית. הנחה נוספת היא שהשקעות נכונות בשלב הראשון יובילו להשקעות ויוזמות פרטיים בשלב השני, לאחר שהשוק הפרטי ישוכנע במחויבות של הרשות לפרויקט החידוש.

התכנית ממליצה להשתמש בשימור כמנוף לפיתוח, תוך ניצול הערכים המיועדים לשימור למיתוג האזור כבעל איכות אורבאנית. התכנית ממליצה על ארבע רמות שימור בהסתמכה על סקר השימור: 
א. שימור מחמיר, בעיקר למבני ציבור חשובים כמו בניין הטכניון, בית המשפט המחוזי (לשעבר), בנין העירייה וכד'.  
ב. מבני מגורים ללא תוספות בניה, להם יאושר שימוש חורג ממגורים ו/או ניוד זכויות בניה.
ג. שימור עם תוספות, על פי הנחיות שתיתן התכנית וע"י אנשי מקצוע.  
ד. מרקמים לשימור שבהם יש לשמר את המכלול הבנוי והפתוח לפי הוראות מיוחדות.

האמצעים הארגוניים שהציעה התכנית הם: הקמת מנהלת התחדשות הדר שתפעל כמנהלת הרובע ותרכז את כל פעולות העירייה בתחומי התכנון, הפיתוח, הארגון והיישום. כמו כן מציעה התכנית להקים גוף מנהל לרחובות המסחריים, כדוגמת הנהלת קניון. הגוף יעסוק בתחזוקת המתחם, בשיווקו ובארגון פעילויות אורבאניות שימשכו קהל לירידים וכד'.

למרות שתכנית האב עדיין לא אושרה, גורמי התכנון בעירייה מתייחסים לחלק מהמלצות תכנית מן-שנער וסקר השימור כהמלצות מנחות. בהדר התקיים תהליך תכנון ארוך ומסורבל, אשר לא השכיל לזהות מגמות בשטח ולקדם תהליכים שהחלו כבר באזור. עצם הכנת תכנית האב, מבלי לעבור לשלב היישום, לא השפיעה כמעט בכלום על המתרחש בהדר. ניתן היה להתחיל ליישם את אותן המלצות שאינן דורשות הליכי אישור סטטוטוריים ולהשיג בכך מטרה חשובה: לשדר לתושבים במקום ולתושבים פוטנציאלים, שיש לעירייה עניין לקדם את הדר ויש, או תהיינה, השקעות ציבוריות. המתכננים המליצו להתחיל בפעולות ממוקדות, כגון תגבור התאורה, שיטור מוגבר באזור, שיפוץ תשתיות וכד', כפעולה בעלת סיכוי להעיר את המגזר הפרטי ולגרום לו להשקיע באזור.

במהלך עשר השנים בהם היו ניסיונות לקדם תהליך של חידוש בהדר, נעשה צעד בונה אמון אחד בלבד מצד הרשות. בשנת 2000 הוקם מתנ"ס הדר, על שלוחותיו השונות, הנותנות מענה לצבורים השונים המתגוררים בהדר.

באמצע שנת 2005 הורחבה פעילות המתנ"ס למנהלת חברתית. המנהלת הוקמה ביוזמה של "הוועדה לקידום איכות החיים במתחם הדר", המורכבת מנציגי ביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, עיריית חיפה והמשטרה. מטרות המנהלת, כפי שהוגדרו בשנת 2005 הן: הקניית בטחון אישי לתושבי האזור; שיפור הנגישות של התושבים למשאבים קיימים; שיפור פיזי של פני המתחם ורמת המגורים; גישור וגיבוש תושבי האזור לכלל קהילה; תמיכה וקידום הדור הצעיר באזור; תמיכה באוכלוסיה הקשישה באזור; קידום בריאות הציבור; שינוי הדימוי ע"י העלאת רמת השירות ואיכות החיים כדי למשוך אנשים חדשים; שינוי חוסר האמון המוחלט של התושבים בממסד.

לאחרונה ניתן לראות מגמת שינוי בהדר הכרמל, הוחל בשיפוץ מאסיבי של התשתיות בחלק מהמרחב העירוני בהדר. העירייה יזמה פרויקט של שיפוץ הרחובות ירושלים ופבזנר, הכולל גם את גדרות הבתים והגינה הקדמית עד לקיר הבניין. במקביל, ניתן לראות גם מבני מגורים אחדים העוברים שיפוץ על ידי בעליהם באופן פרטי.

מתנ"ס הדר, רחוב טבריה 15

הקהילה בהדר: באמצע שנות ה-90, הוקמו בתי קפה ונפתחו חנויות מיוחדות באזור רחוב מסדה. אולם לאחר מספר שנים שבהן עיריית חיפה לא תמכה בהתרחשות בשטח, לא טיפלה בתשתיות ולא תמכה בפעילויות, ניתן להבחין בדעיכה ובתחושה של אכזבה.

התושבים בהדר יזמו לאורך השנים פעולות שונות שמטרתן הייתה שיפור איכות החיים במקום. הם פעלו מתוך הבנתם וקריאתם את המקום, את מצבו, איכויותיו והפוטנציאל שלו מחד ומתוך צרכיהם ושאיפותיהם מאידך. הפעולות שנעשו היו מגוונות: שיפוץ בתים, ארגון פעולות קהילתיות וציבוריות ולחץ על העירייה בנושאים מגוונים ובדרכים שונות, כגון הפגנות, כתיבת מכתבים לגורמים שונים והגשת התנגדויות. למרות שפעילות זו לא נבעה מהתכנון הפורמאלי היתה לה השפעה ישירה על תהליך התכנון וכמובן על תהליכי התחדשות שהתרחשו בשטח. התנגדויות לפרויקטים בהדר גרמו לשינוי של תכניות, הן בהיקפי בניה והן בתחום של שימור מבנים. התנגדותם הובילה לביטול פרויקט בנייה שתוכנן במתחם הבית ברחוב טבריה 15 ולשימור הבניין ההיסטורי והפיכתו לשלוחה של המתנ"ס השכונתי.

הגופים שארגנו את הפעילויות הקהילתיות השונות היו ארגוני תושבים, צעירים משכילים בני המעמד הבינוני שייצגו בעיקר את קבוצת התושבים החזקים. פעולותיהם היו ספונטניות ונועדו למקד את המודעות הציבורית למקום כאירוע כלל עירוני. לפעילות החברתית היו שלוש מטרות: לייצר הווי שכונתי ולתת תחושה קהילתית לתושבי המקום; למשוך תושבים חדשים; לשנות את הדימוי של האזור. המטרה הראשונה של ייצור הווי שכונתי ותחושה קהילתית בהדר הושגה באופן חלקי. המטרות האחרות, שינוי תדמית האזור ומשיכת תושבים חדשים, טרם הושגו. הסיבה העיקרית לכך היא שכוחם של התושבים היה חלש מכדי לגרום לשינוי, אל מול מגוון הבעיות שהאזור סובל מהן, כגון, הזנחה סביבתית, תשתיות ירודות, חוסר בביטחון אישי ובעיות נגישות, שלא ניתן להן כל פתרון על ידי הממסד.

סיכום. עיריית חיפה הפסידה את הדר פעמיים. פעם ראשונה באי ניצול גל העלייה שהביא עמו להדר אוכלוסיית עולים גדולה ואיכותית מראשית שנות ה-90. עולים אלו בחרו להתיישב בהדר בשל  מלאי הדיור הקיים באזור ומיקומו במרכז העיר. אולם, חוסר השקעה עירונית הובילה אותם להתייחס לשכונה כאל שכונת מעבר. פעם נוספת שבה הפסידה העירייה הייתה באי ניצול ההתעוררות ברחוב מסדה שהתרחשה מאמצע שנות ה-90. העובדה שלא הייתה התחייבות למעורבות מצד העירייה, ליווי של התהליכים שהתרחשו, חיזוק התשתיות וטיפול משמעותי במרחב הציבורי, הוביל להמשך ההתדרדרות של הדר ולדעיכת יוזמות מקומיות ספורדיות.

חיפה מאבדת את כוח המשיכה שלה. ניתן לראות זאת בעובדה שגודל האוכלוסייה בעיר אינו משתנה בשנים האחרונות ואף קטן והגיל הכללי של תושבי העיר עולה. חיפה, אשר איבדה את חשיבותה, מתקשה לייצר גורמי משיכה חדשים, עובדה המאיימת על העיר כולה וגם על אזור הדר. השלטון העירוני, שהוא באופיו ריכוזי וקשור להתפתחויות היסטוריות שמיקמו את חיפה כמעוז הסוציאליזם הפועלי בשנות החמישים והשישים, אינו מעז לקדם תהליכים משתפים, לא בתכנון ולא בתחומים אחרים. ניצנים של התעוררות ספונטנית שהתרחשו בהדר הכרמל בשנים האחרונות, אשר לא קיבלו תמיכה מהממסד, נוטים לגווע. עם זאת, ייתכן  כי מסתמן שינוי כלשהו. בשנתיים האחרונות מתקיים תהליך חברתי שמובילה מנהלת הדר, אשר הוקמה בשנת 2005. להשקעה של מנהלת הדר בצדדים החברתיים  יש ביטוי בעשייה ענפה במתנ"ס על שלוחותיו השונות והתמורות שמתרחשות ניכרות בין היתר בשיפוץ חיצוני של מספר ניכר של בתים בשכונה.

נראה שפעולות מנהלת הדר בשיתוף גורמים מקומיים יכולים להוביל בדקה ה-90 לשינוי ההכרחי והמתבקש ויוכלו לקדם את תהליך ההחייאה של הדר. השימור כמשאב יכול להפוך מנוף לפיתוח והחייאת הדר דרך  מיתוג האזור ע"י האדריכלות האיכותית והערכים האורבניים במקום. כיום, ניצבות עדיין בעיות בתחומים של מודעות הציבור ומקורות מימון. יש למצוא דרך להפוך את המורשת המקומית למקור גאווה לתושבי המקום הותיקים והחדשים כאחד.

 

 מקורות
אהרונוביץ' חיים (1958) הדר הכרמל מסכת עמל ויצירה של דור מיסדים ובונים, הוצאת ועד הדר הכרמל, חיפה.

בן-ארצי יוסי, (1989) ייחודה של חיפה והתפתחותה בתקופת המנדט. אצל נאור מ. ובן- ארצי י. עורכים חיפה בהתפתחותה  1918-1948, עמ' 27- 37, סדרת עידן, הוצאת יד בן- צבי, ירושלים.

בן- ארצי יוסי (2004) להפוך מדבר לכרמל, התהוות הכרמל כמרחב נבדל בעיר מעורבת 1918- 1948, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

הרברט גילברט וסוסנובסקי סלבינה, (1989) תכנון וארכיטקטורה, אצל נאור מ. ובן-ארצי י. עורכים  חיפה בהתפתחותה 1918-1948, עמ' 47- 58, סידרת עידן, הוצאת יד בן- צבי, ירושלים.

מן אמיר, שנער עמי (2003) תכנית להתחדשות הדר הכרמל, 5 דו"חות מהשנים 2000-2003, הוכן עבור עיריית חיפה.

שטרן שמעון, (1989) הדר הכרמל- מרכז החיים היהודיים בחיפה, אצל נאור מ. ובן- ארצי י. עורכים,  חיפה בהתפתחותה 1918-1948, עמ' 38- 46, סידרת עידן, הוצאת יד בן- צבי, ירושלים.

סוסנובסקי סילבינה (2001) סקר שימור הדר הכרמל, הוכן עבור עיריית חיפה.

Herbert Gilbert & Sosnovsky Silvina (1993) Bauhaus on the Carmel and the Crossroads of Empire, Yad Izhak  Ben- Zvi, Jerusalem