כדוברי עברית אנו נאלצים לא פעם לבטא טווח רחב של התערבויות בשימור בשתי מילים בלבד: 'שימור' ו'שחזור'; הניסיון לבטא מושגים נוספים הוא לרוב מגומגם ומסורבל. השימור בארץ הוא במובן מסוים 'חלוצי', וכך גם מונחי השימור בעברית. החוסר הקיים במונחי שימור בעברית מקשה על התקשורת בין כל העוסקים בשימור. המונח 'שחזור', למשל, משמש באותה עת תרגום לשני מונחים 'לועזיים' — 'restoration' ו'reconstruction' — שהם למעשה שתי רמות התערבות שונות זו מזו בתכלית. כלומר, לא רק שחסרות מילים בעברית, אלא שגם המונחים השגורים, ובהם 'שימור', 'שחזור', 'תחזוקה' ו'מורשת תרבותית', אינם ברורים דיים ונתונים לשלל פרשנויות. כשם שלא ניתן להסביר אתר ארכיאולוגי ללא הסכמה על המונחים המשמשים לתיאור הממצא, השרידים האדריכליים או התקופות הארכיאולוגיות, כך אי אפשר להסביר את הבעיות הפיזיות באתר ללא הסכמה למשל על מושגים מוגדרים לסוגי בלייה. באותו אופן, הדיון על ערכי האתר ודרכי הטיפול בו הוא חסר תכלית, וכמעט שאינו אפשרי, אם לא משתמשים במושגים עקרוניים מקובלים. הזמנת עבודה לביצוע תהיה משימה מסובכת בהיעדר הגדרה של היררכיה מוסכמת של רמות ההתערבות ושלבי השימור.