|
תכנון אזורי
בהמשך לפרויקט פיזה שעסק כאמור בהשתלבות משאב תרבות/אתר ארכיאולוגי בסביבתו, ביקשו יוזמי הפרויקט לעלות מדרגה ולבחון את השתלבותם של מספר משאבי תרבות בסביבתם ותפקודם. כן נבחנו דרכים שבאמצעותן ניתן לשלב בין משאבי התרבות לבין עצמם ובינם לבין האזור שבו הם ממוקמים - דבר שאינו מובן מאליו!
המצב הנפוץ והאופייני הוא שמשאבי תרבות מתנהלים בבדידות: הם אינם מתואמים ואינם מקיימים שיתוף פעולה, ובמקרים רבים אף אינם מודעים או אינם מכירים זה את זה (אפילו באותו אזור!). כל משאב או אתר תרבות נלחם על קיומו, על פיתוחו, על קהלי היעד ועל מעמדו, מבלי להתייחס למשאבים האחרים בסביבתו (למעט כאשר הוא מתחרה בהם). בנוסף, משאבי ואתרי תרבות לרוב אינם מקושרים היטב לקהילות האנושיות סביבן. חריג חיובי בעניין הזה הם מתנ"סים/מרכזי תרבות/מרכזים קהילתיים, מוסדות דת ומוסדות חינוך.
בדרך כלל הקהילות אינן מעורבות באופן משמעותי באתרי התרבות שבאזור שלהן, למעט מופעים, פסטיבלים או אירועים אחרים המופקים עבור התושבים והתיירים במקום. הפרוייקט שואף למעורבות פעילה ומתמשכת בתחומים מגוונים, כגון היגוי, תיחקור, אוצרות, סקרים, תיעוד, תכנון, פיתוח, שימור, שידרוג, העשרה, העצמה, הפעלה, הדרכה, יצירה, הפקה, תחזוקה, פיקוח, יחסי ציבור ושיווק.
מדוע רצוי לשלב בין אתרי ומשאבי תרבות באזור כלשהו? ומדוע כדאי להעמיק את הקשר והמעורבות של הקהילות עם המשאבים האלה? התפיסה האירופאית, הנשענת על ניסיון מוכח ומצטבר, היא ששילוב כזה:
- מעצים את הערך של משאבי התרבות
- מגביר באופן ניכר את כוח המשיכה שלהם למבקרים/תיירים
- מחזק מאד את כלכלת האזור (פרנסה, תעסוקה, רווחים, ערך מוסף) באמצעות תיירות, נופש ופנאי
- תורם רבות לאיכות החיים של הקהילות באזור
- משפר את הדימוי העצמי של האזור בקרב תושביו
- משפר את תדמית האזור המוקרנת אצל מקבלי ההחלטות (אנשי ציבור, מימשל, בעלי הון/משקיעים/יזמים), וגם את כוח המשיכה של האזור בקרב מהגרים בעלי-יכולת מאזורים אחרים.
השלב הראשון של פרויקט דלתא כלל הכנת מדריך לאיתור וזיהוי, איבחון, הערכה, מיון (סיווג ודירוג), תכנון, שימור, שחזור, שיקום, פיתוח, שדרוג והעצמה של משאבי תרבות בתפיסה משולבת אזורית. המדריך נועד למעשה לכל ארצות הים-התיכון ואירופה, ואמור לשמש מקבלי החלטות ברשויות הממשלתיות, המחוזיות והמקומיות, ראשי מחלקות, מתכננים, פרויקטורים, מנהלי אתרים, יזמים, ראשי עמותות ואירגונים ומנהיגים מקומיים.
בשלב השני הוכנה תוכנית פעולה לאזור הנבחר בכל אחת ממדינות הים-התיכון השותפות לפרויקט. בישראל נבחר אזור הגליל העליון ההררי בהיותו עתיר משאבי תרבות מגוונים, ובשל פוטנציאל הפיתוח והמימוש הטמון בהם. בנוסף, זוהו באזור זה מספר תוכניות ופרויקטים אשר יזמו גופים שונים, כמו הקרן הקיימת לישראל, משרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות, אשר בכל אחד מהם קיים צירוף של משאבי תרבות מגוונים ובסיס לשיתוף פעולה ומעורבות קהילתית.
בכנס שנערך בגוש חלב בנובמבר 2004 הוצגה תוכנית פעולה, שכללה ממצאי סקר עומק לגילוי ואיבחון משאבי התרבות באזור, לימוד עמדות ורצונות התושבים בקהילות האתניות השונות, וגיבוש תפיסת פיתוח אזורית משולבת.
מהי תפיסת פיתוח משולבת? דלתא מגדירה זאת כיצירת מארג של קשרים תומכים בין מפעילי משאבי התרבות לבין עצמם, ובינם לבין הקהילות ונדבכי האזור האחרים (תיירות, חינוך, ספורט, חקלאות, ייעור, תעשייה, מלאכה, מסחר, תחבורה, תכנון ערים וכפרים, תשתיות, אקולוגיה, טבע ונוף). הקשרים התומכים אמורים להיווצר בכמה מישורים וממדים:
(1) בממד הנושאי – בין משאבי תרבות מאותו סוג, כמו בין אתרים ארכיאולוגיים לבין עצמם, בין מוזיאונים, בין מתנ"סים, בין מטפלים הוליסטיים, בין אדריכלים, בין סופרים, בין אומנים ומוסיקאים.
(2) בממד המקומי – בין משאבי תרבות מסוגים שונים באותו מקום/יישוב, כמו בין מוזיאון, מתנ"ס, גלריה, סדנא, אתר ארכיאולוגי, מסעדה אתנית, קבוצת כלייזמרים, אספן עתיקות ועוד, כולם בצפת, או כולם בגוש חלב או במירון.
(3) בממד רב-נושאי אזורי – בין משאבי תרבות מסוגים שונים במקומות שונים באזור.
השאיפה של דלתא והיעד של תוכנית הפעולה היו ליצור כמה שיותר קשרים בשלושת המימדים שלעיל, ובמיוחד בממד הרב-נושאי אזורי, במטרה לרקום מעין רשת צפופה של קשרים בן משאבי ואתרי התרבות ברחבי האזור. הרשת הזו אמורה להיות דינמית ואלסטית, כזו שרוחשת מגוון רחב של שיתופי פעולה בין ה'שחקנים' כפי שהאיחוד האירופי מכנה את מפעילי התרבות. אלו הם מנהלי אתרים ומשאבים ונשאי התרבות (האומנים, החקלאים, המרפאים, בעלי המלאכה, האדריכלים, המעצבים, המפיקים, האמרגנים, האספנים, הסדנאים, המורים, המדריכים, המבשלים, הממציאים ועוד).
תוכנית הפעולה של דלתא גיבשה עשרות פעולות מעשיות המבטאות את הקשרים הדינמיים המיוחלים בין משאבי, אתרי ונשאי התרבות בגליל, אשר מימושם ייצור למעשה מערכת תרבות אזורית משולבת שתעצים, תתמוך, תשמר, תייצב ותחזק את משאבי התרבות לטובת האזור והקהילות שלו.
המטרה היא כמובן ליצור מערכת בת-קיימא, כזו שתשרוד כל עוד הרשויות, הקהילות ובמיוחד 'שחקני' התרבות המקומיים יפיחו בה חיים על ידי מעורבות, מחויבות, שיתוף פעולה, תיאום ורוח של הדדיות.
באזור התכנון של דלתא במרום הגליל אותרו ואובחנו מאות משאבי, אתרי ונשאי תרבות, וגובשה תוכנית פעולה לייזום ותימרוץ תקשורת ושיתופי פעולה רב-צדדיים, הן בין המתחרים הן בין המשלימים וגם בין אלה ה'זרים' אלה לאלה. פרויקט דלתא כלל תקציב לתכנון וגיבוש הרעיון בלבד, ואילו האתגר ליישום התוכנית בשנים הבאות הוא של הגופים, הרשויות, הקהילות והמנהיגות המקומית. חשוב להדגיש שלא הכל תלוי בתקציבים.
|
