תל כנרות |
תל כנרות |
פרוגרמה לפיתוח תיירותי של האתר וסביבתו |
שם המזמין | החברה הממשלתית לתיירות |
משך | מאי-נובמבר 2013 |
מבצעים |
ערן מרדכוביץ
|
תל כנרות (בערבית: תל אל עורימה) בצפון מערב הכנרת הוא תל ארכאולוגי שמצויים בו שרידי העיר כנרת. (איור 1) התל נמצא באזור עשיר באתרים ארכאולוגיים והיסטוריים, רבים מהם בעלי חשיבות רבה לעולם הנוצרי. מן התל יש תצפית מרהיבה לסביבה ומבט פנורמי אל הכנרת. (איור 2)
התל משתרע על שטח של כ-100 דונם. ראש התל - שתי פסגות ואוכף - מתנשא לגובה כ-135 מ' מתחת לפני הים (כ-75 מ' מעל פני הכינרת). מיקומו האסטרטגי על שפת האגם, בין שתי הבקעות הפוריות - בקעת בית ציידה ובקעת כנרות - וסמוך לדרך הים העתיקה, הפכו אותו לנקודת יישוב ועיר חשובה במשך אלפי שנים, מתקופות הברונזה הקדומה עד התקופה ההלניסטית (3000 – 100 לפנה"ס).
רוב שטחו הדרומי-מזרחי של התל נמצא בבעלות הכנסייה הגרמנית-קתולית. בשטח זה נערכו חפירות רבות, אך אין אליהן כיום גישה חופשית לציבור. בשולי התל הדרומיים נמצא בית הארחה של הכנסייה, הוא נבנה כתוספת לאכסניה המקורית שהוקמה בסוף המאה ה-19. חלקו הדרומי-מערבי נמצא בשטח אתר ספיר וגם אליו אין גישה חופשית.
כיום מצוי התל בשטח גן לאומי כפר נחום. גן לאומי זה וכן אתרים רבים בסביבה הקרובה הם מוקד צליינות ותיירות נוצרית. תל כנרות הוא האתר המקראי החשוב ביותר במרחב זה. שביל סובב כינרת ושביל הבשורה עוברים בשטח התל.
מטרת הפרויקט, כפי שבאה לידי ביטוי בפרוגרמה זו, היא לשמר את ערכי המקום, להעצים את החוויה הנופית ולחשוף את ההיסטוריה של האתר לקהל המבקרים. כל זאת באמצעות קישור התל למסלול הבשורה, תכנון מסלולי ביקור באתר ותצפית מוצלת, הצגת השרידים הארכאולוגיים והבאת המידע על אודותיו.
תיאור היסטורי-ארכאולוגי
בחפירות הארכאולוגיות שנערכו בתל נחשפו שרידים מהתקופות: הניאוליתית, הכלקוליתית, ברונזה קדומה, תיכונה ומאוחרת, תקופת הברזל וכן התקופות הפרסית וההלניסטית.
תל כנרות נסקר לראשונה בידי משלחת הסקר הבריטית (PEF) ב -1881, ומוזכר בשם חירבת אל עוריימה. בסקר ארכאולוגי שערך פ. קרגה בשנים 1911-1909, נתגלתה באתר חרפושית מצרית ועליה שם המלכה תיי, אשתו של אמנחותפ ה-3.
ג. דלמן ו ו. פ. אולברייט הם הראשונים שזיהו בשנות ה-20 של המאה ה-20 את האתר עם כנרת המקראית.
עד תחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, נערכו בתל מספר חפירות ובדיקות, אשר העלו ממצאים מתקופות שונות. משנות ה-80 נערכות חפירות אינטנסיביות על הפסגה ובמדרון המזרחי הגולש אל הכנרת, תחילה על ידי משלחת בראשות פרופ' וולקמאר פריץ, ובהמשך על ידי משלחת הקרויה Kinrot Regional Project) KRP), ובראשה הארכאולוגים סטפן מונגר, יוהה פקלה ויורגן זנגנברג מאוניברסיטאות ברן, הלנסיקי וליידן בהתאמה.
חפירות שנות ה- 80 (אוניברסיטת גוטנברג, מיינץ מגרמניה) התמקדו בראש התל (שטחים A-F), ובהם התגלו בעיקר ממצאים ושרידים מתקופת הברזל 2. משנת 1993 ועד 2001 המשיך פריץ בחפירות מטעם המכון הגרמני האוונגלי, בעיקר בחלק התחתון של התל. משנת 2003 חופרת באזור זה משלחת KRP.
בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 ערכו חפירות בדיקה וסקרים ארכאולוגיים סביב התל, רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב.
מראשית שנות האלפיים, ערך פעולות שימור מלוות חפירה, בעיקר המשמר קימי ממן.
תולדות האתר
היישוב נזכר לראשונה במקורות מצריים של הממלכה החדשה מעת שלטונה של השושלת השמונה-עשרה, ברשימה המתוארכת לשנת 1460 לפנה"ס, כיישוב בשם K-N-N-R-T אשר נכבש בידי המלך תחותמס ה-3. העיר גם מוזכרת בספר יהושע (י"ט 35) כאחת מערי-המבצר של נחלת נפתלי: " וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת ".
בתקופות הברונזה הקדומה, התיכונה והמאוחרת (1300-3000 לפנה"ס) הייתה כינרת עיר מבוצרת.
בתקופת הברזל 1 (המאה ה-11 לפנה"ס) הייתה זו העיר הגדולה בצפון הארץ, עיר כנענית מבוצרת ולה חומה ברוחב 11 מטר. בחלקו המזרחי והתחתון של התל התגלו ממצאים רבים המצביעים על תרבות עירונית מפותחת. המבנה המזרחי ביותר באזור זה הוא מבנה טרפזי אשר אורכו כ-30 מ' ורוחבו כ-13 מ'. מבנה זה, שרידי מבנים נוספים והמערך העירוני שנחשפו מעידים על יישוב מתוכנן בעל תרבות בנייה מפותחת (איור 3). ככל הנראה, העיר נהרסה ברעידת אדמה בסביבות שנת 950 לפנה"ס.
בתקופת הברזל 2 (המאות ה-9 וה-8 לפנה"ס) הצטמצם שטחה של העיר לראש התל (האקרופוליס) (איור 4). בתקופה זו התקיימה במקום עיר קטנה ומבוצרת היטב. מתקופה זו נותרו שרידי חומות, שער ומגדלים, מבני ציבור ומחסנים. עם השרידים הבולטים ניתן למנות את מבנה השער וצמוד אליו מבנה עמודים מלבני ששימש לאחסון, ובו נמצאו שרידי דגנים (איור 5).
שרידים נוספים נחשפו על הפסגה הדרומית של ראש התל וכן באוכף שבין שתי הפסגות, בצדו המערבי. שרידים אלה בקושי ניכרים היום בשל מצב השתמרות גרוע. במדרון המזרחי של הפסגה הצפונית אפשר עדיין להבחין בשרידים מתק' הברזל, במצב השתמרות גרוע.
הערכת המשמעות התרבותית
ערכים היסטוריים:
התל הוא עדות ליישוב מפותח שהתפתח בצומת דרכים ושלט על סביבתו. צומת זה היה לנקודת מפגש אסטרטגית בין תרבויות עתיקות לבין כוחות פוליטיים אזוריים. מהעדויות ההיסטוריות המעטות אפשר להניח כי כנרת הייתה יישוב חשוב במרחב, שעמד בשורה אחת עם ערים חשובות אחרות בצפון א"י, כמו חצור ומגידו.
נוסף למיקומו בצומת דרכים, הקרבה לאגם ותנאי מחיה נוחים העניקו ליישוב בסיס טוב להתפתחות.
תל כנרות הוא עדות לקיומה של עיר כנענית חשובה שהפכה ליישוב ישראלי בממלכת ישראל הצפונית. התל הוא דוגמה לסיפורו של המרחב כולו בתקופות הברונזה והברזל. סיפור זה מייחד את תל כנרות מאתרים ארכאולוגיים בסביבתו, המתאפיינים לרוב בהקשר היסטורי לתקופת הבית השני ולתקופות מאוחרות יותר.
ערכים מדעיים - ארכאולוגיים:
שרידי העיר מתקופת הברזל 1, אשר השתמרו בצורה יוצאת דופן, עקב הרס העיר ברעידת אדמה והיעדר בנייה מאוחרת על שרידים אלו, מאפשרים מחקר ואף הבנה טובה יותר של אורחות החיים העירוניים במרחב בתקופה זו. ממצאים רבים אחרים מן התל, כמו שרידי אוכל וכלים, מוסיפים להבנה זו. הרס העיר התחתונה והתכווצותה של העיר בעקבות רעידת האדמה, מספקים עדות לשינויים שחלו באזור באותה תקופה.
ערכים אדריכליים:
באתר מבנים וחומות מרשימים בממדיהם ובמורכבותם. דוגמה לכך היא החומה הקדומה (הצפונית), מתקופות הברונזה והברזל, בעובי של יותר מ-11 מ'; מבנה שער בעל תא אחד, דרך מרוצפת ותא מחסנים סמוך לו. שרידי המבנים והרחובות בעיר התחתונה מעידים על תרבות עירונית מתקדמת ויכולת תכנון וביצוע גבוהים.
ערכים נופיים:
מיקומו של התל סמוך לשפת הכנרת ונוכחותו הנופית יצרו נקודת ציון בעלת משמעות במרחב. מראש התל ניתן לצפות אל בקעת גינוסר ובקעת בית צידה, אל כביש 90 שעובר על תוואי הדרך העתיקה שסבבה את הכינרת ואל הר האושר מצפון. מתצפית זו הכנרת נראית במלוא גודלה וכן נגלה עושר האתרים הסובב את התל.
מצב השתמרות
החפירות שנערכו בתל ב- 30 השנים האחרונות הותירו שרידים במצבי השתמרות שונים; ממצאים רבים ובורות חפירה כוסו כדי למנוע הרס של ממצאים וסכנה למבקרים. השרידים שנותרו חשופים באתר כוללים: (איור 6)
מגדל וחומה מצפון (A) - שרידים מכוסים צמחייה, חלק מהחומה והקירות החשופים על צלע הגבעה.
מחסן, שער העיר וחומה דרומית (B) - בשנת 2004 עבר אזור זה התערבות בשימור. הקירות נמצאו במצב השתמרות בעייתי הטעון שימור מונע: מילוי מישקים בחומר מליטה ואיטום ראשי קירות. חתך האדמה מצפון למבנה השער שתחתיו המשכו של השער, מצוי בתהליך שחיקה והתפוררות. (איור 7).
שרידי חומה ופינת חומה על גבעה דרומית (C) –אפשר לזהות מספר אבנים על פני השטח ולהבחין בשרידים של פינת החומה.
האוכף בין הפסגות - פרט לאזור השער שנסקר לעיל- באזור זה שני מוקדים נוספים:
1. חומה צפונית (E) - יסודות החומה מתקופות הברונזה, וחלקה העליון מתקופת הברזל. חלקי החומה החשופים במצב התפוררות מתקדם.
2. ממזרח לחומה (D) - שרידי מבנים שנחפרו בשנות ה-80 למאה ה-20. בתוך המבנה צומח עץ והקירות במצב התפוררות.
רכיבי התכנון המוצע
ערכיו הנופיים וההיסטוריים של תל כנרות ונגישותו הם בסיס לפיתוח אתר קולט קהל, שיציע תנאים נאותים לביקור, לתצפית ולהעברת סיפורו של המקום ושל השרידים הארכאולוגיים המצויים בו (איור 8).
עיקרי התכנון המוצע הם:
• יצירת גישה אל התל מצפון-מערב (חיבור אל שביל הבשורה) להדגשת גובהו ולהגברת ההתרשמות הנופית.
• שילוב התל כנקודת ציון (נ.צ.) בשביל הבשורה.
• הכשרת שביל בעל נוכחות ומשמעות, העובר דרך הממצא הארכאולוגי.
• שימור אתרי העתיקות המשיקים לשביל המוצע יאפשרו קריאות טובה של הממצא הארכאולוגי ומעבר בטוח.
• יצירת נקודת תצפית מוצלת שממנה נשקפת הכנרת ושתי הבקעות הגדולות, תמחיש את התל כנקודה אסטרטגית.
• נטיעת עצים מצלילים כתחליף עתידי לסככת הצללה. נטיעת עצים באתר ארכאולוגי דורשת התחשבות בעתיקות, ופעולה זו תיעשה על פי מפרט מאושר.
• תכנון המאפשר שילוב עתידי של אתרים נוספים על התל - בעיקר בחלקו הדרומי הנמוך - וחיבור אפשרי לתוואי של שביל סובב כנרת.
• שילוט אשר יציג את ההתמצאות במרחב, הרקע ההיסטורי הארכאולוגי של האתר וסביבתו, תולדות החפירות והסבר על אתר ספיר, הנוכח מאוד על התל וממנו.
ביבליוגרפיה נבחרת
מונגר ס', פקלה י' וזנגנברג י' 2009. תל כנרות - פרויקט אזורי בכנרת - דוח ראשוני. חדשות ארכיאולוגיות גיליון אלקטרוני 121.
סטפנסקי י' 2000. סקר מפת כפר נחום. חדשות ארכיאולוגיות 115: 15-16.
סטפנסקי י' 2009. ארץ עמים רבים התלים המקראיים סביב הכנרת. בתוך א' מירון עורך. הכנרת וכל נתיבותיה – לסייר עם יד יצחק בן –צבי. ירושלים. עמ' 33-20.
פריץ פ' ורוזל נ' 1986. ארבע עונות חפירה בתל כנרות. קדמוניות 74-73: 27-23.
פריץ פ"ו 1992. כנרות, תל. בתוך א' שטרן עורך. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל. ירושלים. עמ' 813-810.
Münger S. and Zangenberg K. J. 2010. Conservation Plan Tel Kinrot.
Münger S. and Zangenberg K. J. 2013. Presentaion: Kinneret Regional Project - From the Bronze Age to the Iron Age.
Volkmar F. 2008. 'Chinnereth, Tel'. In E. Stern ed. The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 5 (supplementary volume, E). The Israel Exploration Society. Pp. 1684-1685.
--------------------------
תקציר: ורד מתתיהו, ערן מרדכוביץ ; פברואר 2016
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|