שרידי העיר מתקופת הברזל 1, אשר השתמרו בצורה יוצאת דופן, עקב הרס העיר ברעידת אדמה והיעדר בנייה מאוחרת על שרידים אלו, מאפשרים מחקר ואף הבנה טובה יותר של אורחות החיים העירוניים במרחב בתקופה זו. ממצאים רבים אחרים מן התל, כמו שרידי אוכל וכלים, מוסיפים להבנה זו. הרס העיר התחתונה והתכווצותה של העיר בעקבות רעידת האדמה, מספקים עדות לשינויים שחלו באזור באותה תקופה.

 

באתר מבנים וחומות מרשימים בממדיהם ובמורכבותם. דוגמה לכך היא החומה הקדומה (הצפונית), מתקופות הברונזה והברזל, בעובי של יותר מ-11 מ'; מבנה שער בעל תא אחד, דרך מרוצפת ותא מחסנים סמוך לו. שרידי המבנים והרחובות בעיר התחתונה מעידים על תרבות עירונית מתקדמת ויכולת תכנון וביצוע גבוהים.

 

מיקומו של התל סמוך לשפת הכנרת ונוכחותו הנופית יצרו נקודת ציון בעלת משמעות במרחב. מראש התל ניתן לצפות אל בקעת גינוסר ובקעת בית צידה, אל כביש 90 שעובר על תוואי הדרך העתיקה שסבבה את הכינרת ואל הר האושר מצפון. מתצפית זו הכנרת נראית במלוא גודלה וכן נגלה עושר האתרים הסובב את התל.

• יצירת גישה אל התל מצפון-מערב (חיבור אל שביל הבשורה) להדגשת גובהו ולהגברת ההתרשמות הנופית.

• שילוב התל כנקודת ציון (נ.צ.) בשביל הבשורה.

• הכשרת שביל בעל נוכחות ומשמעות, העובר דרך הממצא הארכאולוגי.

• שימור אתרי העתיקות המשיקים לשביל המוצע יאפשרו קריאות טובה של הממצא הארכאולוגי ומעבר בטוח.

• יצירת נקודת תצפית מוצלת שממנה נשקפת הכנרת ושתי הבקעות הגדולות, תמחיש את התל כנקודה אסטרטגית. 

• נטיעת עצים מצלילים כתחליף עתידי לסככת הצללה. נטיעת עצים באתר ארכאולוגי דורשת התחשבות בעתיקות, ופעולה זו תיעשה על פי מפרט מאושר. 

• תכנון המאפשר שילוב עתידי של אתרים נוספים על התל - בעיקר בחלקו הדרומי הנמוך - וחיבור אפשרי לתוואי של שביל סובב כנרת.

• שילוט אשר יציג את ההתמצאות במרחב, הרקע ההיסטורי הארכאולוגי של האתר וסביבתו, תולדות החפירות והסבר על אתר ספיר, הנוכח מאוד על התל וממנו.

--------------------------