|
|
 |
עכו העתיקה
מפרט חלונות טריפור
יעל פורמן-נעמן ועופר כהן
|
בשנת 1995 פרסמה חברת עמידר קובץ מפרטים לביצוע עבודות שימור במבני מגורים בעכו העתיקה. המפרטים הוכנו על ידי צוות מתחום שימור ברשות העתיקות בליווי נציגי מינהל בינוי ואחזקה מאגף רשות פיתוח (להלן ר"פ) בחברת עמידר. בפרסום זה היה משום הכרה של מנהלי הנכס בצורך ליצור עבור בעלי המקצוע כלי עבודה שיאפשר לפעול לשימור המורשת ולהטבת תנאי המחיה של דייריה.
|
מטרות
|
|
המטרה המוצהרת בקובץ המפרטים של עמידר היתה "להעביר לחברות השיקום, לקבלנים וליחידים בצורה מסודרת את הטכניקות הנפוצות בפעילותם כאשר הן מבוצעות בתוך מבנים קיימים... ".
מטרות נוספות היו: יצירת מפרטי שיקום שיהיו נגישים וזמינים לכל דייר בעכו העתיקה; יצירת קו אחיד לשימור חזות העיר והשבחת נכסי ר"פ; יצירת מפרטים מוסכמים על עמידר ורשות העתיקות לצורך הסרת צווי סכנה בעיר; איפיון ראשוני ומתן פתרון לבעיות האופייניות לעיר עכו העתיקה; סיפוק כלי ביצוע לפרוגרמה, תכנון וביצוע של עבודות דחופות ומיידיות וסיפוק נתונים על היקף המבנים המסוכנים ודחיפותם בעיר עכו העתיקה.
היעד העיקרי היה ליצור כלי עבודה עבור התושבים והגופים השונים הפועלים בעיר, לטיפול במערך האורבני על כל חלקיו.
בשנים 1995-1994 נערכו 12 מפרטים: ייצוב מבנה, גגות, ניקוז גגות, תקרות, דלתות, חלונות, מרפסות, טיח, מסגרות אומן, טיפול בעץ, אחזקה שוטפת וייצוב זמני. בשנים שלאחר מכן נערכו מפרטים נוספים. בשנת 1999 נערכו ארבעה מפרטים נוספים: ייצוב גרמי מדרגות זיז, מפרט גראוטינג, מפרט ייצוב מבנה חסר תקרה וקמרון וייצוב קירות דו-פניים בקומת הקרקע. בשנת 2000 נוסף מפרט ייצוב חלונות טריפור וביפור, ובשנת 2002 – מפרטי עוגנים, הערכת תסבולת [1] וייצוב קירות חד-פניים.
|
|
מקורות מידע. המפרטים גובשו על בסיס סקר ותיעוד בשטח, ספרות מקצועית, ייעוץ של בעלי מקצוע וניסיון בביצוע עבודות שימור בעכו.
זמינות המפרטים. המפרטים מצויים במשרדי חברת עמידר בעיר, בחברה לפיתוח עכו העתיקה, במשרד השימור בעיר העתיקה ובארכיון רשות העתיקות.
המפרטים כוללים תיעוד באמצעות שרטוט טכני של הפרט, זיהוי בעיות וגורמיהם, הצעה לטיפול בבעיה, פרטי ביצוע ושלבי ביצוע. מאמר זה מביא בצורה מפורטת את מפרט פתחי הטריפור.
|
מפרט פתח טריפור
|
הגדרה. מקורם של המונחים טריפור (trifore) וביפור (bifore) בשפה האיטלקית; אלו השתרשו בשפת המשמרים בעיר בעשור האחרון. הביפור נקרא באנגלית coupled window ומכאן השימוש במונח "חלון זוגי" בעברית[2]. הטריפור נקרא באנגלית: triple arch, ומוכר גם בשם חלון "לבנוני" ומזוהה עם טיפולוגיית בית החלל המרכזי שהיתה נפוצה בלבנון [3]. בשני המקרים זהו חלון עץ מעוטר המתאפיין בשניים או שלושה פתחים קשותים, הנתמכים בצדדים בעמודי אבן אחוזים בקיר ובמרכז בעמודים מפרידים שעשויים על פי רוב משיש. העמוד כולל 3 מרכיבים: בסיס, עמוד וכותרת. פרטי הנגרות כוללים שבכת עץ מעוטרת בחלק העליון של החלון ופרט חלון דו-כנפי מתקפל בחלקו התחתון. הטריפור מופיע גם צמוד למרפסת - במקרים אלו היחידה המרכזית בטריפור נבנתה כדלת.
בסקר שנערך אותרו כארבעים פתחי חלון טריפור וביפור בעיר, מרביתם במבני המגורים שבהיקף או בקומות עליונות וגבוהות ברקמה העירונית; הפתחים פונים כלפי חוץ אל נוף הים.
המפרט המוצג להלן מתיחס לטריפור ותקף עקרונית גם לפתח ביפור.
|
זיהוי הבעיות וגורמיהן
|
בשנת 2000 נסקרו כל המבנים בעכו העתיקה וכל הטריפורים והביפורים צולמו ומופו (ראה מפה מצורפת).
בעיות פיזיות. הבעיות הפיזיות השכיחות בחלון הן: בליה וחלודה של אלמנטים ממתכת, בליית אבני הקשת, סטייה קלה של העמודים המרכזיים מהאנך, סדיקה בראש הקשת או בתחתית החלון, אובדן קורות עץ לתמיכה וקישור בין העמודים.
בעיות הנדסיות. מרבית הבעיות ההנדסיות בטריפור קשורות במרפסות, לדוגמה שקיעה של מרפסת הובילה לדחף של חלון הטריפור ולסטייתו מהאנך. בעיות נוספות הן עומס יתר על העמודים וסטייה גדולה של העמודים המרכזיים מהאנך.
|
בעיות אדריכליות. בעיות אלו נובעות בעיקרן מהתערבות שמקורה בצרכי היומיום של הדיירים, בדרך-כלל ללא רגישות למורשת ולהערכת המשמעות התרבותית של ניחסים בין הפרט-למבנה-למכלול האורבני. כתוצאה מכך אנו עדים לתופעות כמו איטום פתח החלון, הקטנת פתחי החלון בבלוקים ובבטון, סתימת החלק המקושת של החלון בחומרים לא מתאימים (ךמשל יציקת בטון) והתקנת פרטי נגרות לא הולמים, ואו שימוש בחלונות ותריסים מאלומיניום וחלוקה פנימית של חללים באמצעות גלריה שחותכת את פתחי החלון.
העדר תחזוקה של המבנים ופרטיהם, ובכללם תחזוקת חלונות הטריפור, הביא להרס אלמנטים אדריכליים והנדסיים מקוריים, כגון אבני זיז מקוריות, לוחות שיש מקוריים, מעקה למרפסות, אדני חלון מקוריים משיש, קורות עץ מקשרות בין העמודים, שבכת עץ מעוטרת וזכוכית דקה מקורית.
|
הגורמים לבעיות
עיקר גורמי ההרס והבליה בטריפורים, מקורם בהעדר תחזוקה וכתוצאה מהתערבות לא הולמת. חוסר תחזוקה לצד תהליכי בליה טבעיים הובילו להעלמות פרטי החלון במהלך הזמן: העדר פרט אדן חלון מקורי, חסר קורות עץ מקשרות ביו העמודים, התפרקות שבכות העץ המעוטרות ושבירת זגוגיות החלון. נוסף על כך, איטום פתחי הטריפור/ביפור בבלוקים ובבטון בעקבות חלוקת החלל לשני מפלסים, הקטנת פתח החלון והתקנת פרט מאלומיניום, הובילו לפגיעה פיזית באלמנט המקורי, בחומרי הבנייה המקוריים וכן לפגיעה בחזות העיר מן ההיבט השימורי.
חשוב לציין גורמים נוספים שלהם השלכה על מידת השתמרות הטריפורים:
1. חוסר הערכה תרבותית של הפרט. זו נובעת גם מהתמודדות עם בעיות פונקציונליות: חשיפת יתר לאור השמש, תחושת חשיפה וחוסר פרטיות, חוסר בידוד מפני חום ומפני קור, חדירת רוח למבנה ואי התאמה לחלל הפנימי בעקבות שינויים שנעשו בו.
2. חוסר בבעלי מקצוע מיומנים בטכנולוגיות הבנייה המסורתית.
3. עלויות תחזוקה, שימור ושחזור גבוהות.
|
פתרונות אפשריים
|
|
פתרונות השימור והשיקום של האלמנט נשענים על קביעה ערכית לפיה יש חשיבות רבה להשבת פתחי הטריפור והביפור לנוף האורבני של עכו העתיקה. זאת על אף הקשיים והמכשולים הכרוכים בשימור עיר היסטורית חיה. המפרט המלא מציע פתרונות הנדסיים שמטרתם לייצב את הפרט מהיבט קונסטרוקטיבי, וכן פתרונות אדריכליים שמטרתם לשמר ולשחזר את חזות העיר העות'מאנית על ידי טיפול הולם באלמנט כמרכיב בעל נוכחות דומיננטית בחזות העיר.
פתרונות הנדסיים
המפרט המלא כולל שני פרקים. הראשון הוא פרק של ייצוב עמודים והשני פרק של טיפול במרפסת עם שקיעה ודפורמציות. להלן מובאים התכנים של הפרק העוסק בייצוב עמודים.
ייצוב עמודים פגועים או מועמסים יתר על המידה
א. הקטנת עומסים. על מנת להקטין באופן אקטיבי את העומס על העמודים הפגועים או המועמסים יתר על המידה, התמיכה תעשה באמצעות קורות פלדת אל-חלד או קורות פלדה שעברו גלוון חם תחת תנאי בקרה גבוהים ודריכה מוקדמת במקום. הקורות יתרמו גם לתסבולת החלון לעומסי רוח אופקיים.
|
|
שלבי ביצוע שימור ושיקום של פתח טריפור:
1. איסוף מידע וניתוחו
1.א. תיעוד מפורט של החלון והבעיות באמצעות שרטוטים ותצלומים.
1.ב. לימוד החלון כחלק מלימוד המבנה כולו, זיהוי וניתוח הבעיות והגורמים להן.
1.ג. ביצוע חישוב סטטי מקיף, לאישור או ביטול הבעיות שזוהו.
2. תכנון
2.א. יצירת תוכניות עבודה מפורטות המבוססות על סעיף 4 להלן: תהליך ביצוע העבודה.
2.ב. קביעת הפרופילים לקורות הנדרשות.
3. הכנת השטח
3.א. סימון אתר העבודה.
3.ב. במקרה שקיים ציר תנועה מתחת לאתר העבודה, יש לקרות את אזור המעבר.
|
4. ביצוע העבודה
4.א. חיזוק החלון באמצעות קורות UNP 180 שימוקמו 30 ס"מ מעל הקצה העליון של כותרות העמודים. הקורות ימוקמו משני צדי הקיר, על פלטות עץ בעובי 1 אינץ'. במרכז הקשתות של החלון יועברו מוטות הברגה שיחברו בין הקורות. יש להדק את הקורות זו לזו תוך שימת לב שלא יגרם נזק לאבן. הקורה הפנימית תושען בצד אחד על רגל טלסקופית, ובצד שני תוחדר לתוך הקיר הניצב לחלון.
4.ב. חיזוק עמודי החלון באמצעות חביקתם בקורות עץ, שתגענה עד לקירות הניצבים.
4.ג. יצירת שלוש קשתות תמיכה מעץ שיונחו על גבי שתי קורות ה UNP.
4.ד. הסדרת השטח להתקנת רגליים טלסקופיות שיתמכו בקורות הנירוסטה.
|
 |
|
|
4.ה. חיתוך בבסיס הקשתות, מעל לעמודים, לצורך התקנת קורות נירוסטה. החורים צריכים להיות גדולים יותר ממידות הקורות על מנת לאפשר את הכנסתן למקום ודריכתן (לפחות 20X20 ס"מ). עומק ההשענה יהיה 15 ס"מ בכל קיר ניצב.
4.ו. יצירת מקום להתקנת קורה חיצונית. גובה החלל הוא 13 ס"מ מעל הקצה העליון של הכותרת, ועומקו 13.5 ס"מ. יצירת החלל תתבצע באמצעות חיתוך בדיסק יהלום, בתחילה יש לבצע חיתוך מדויק של הפס העליון ולאחר מכן להמשיך בניסורים אופקיים כך שניתן יהיה לפרק את קטע הקיר ללא זעזועים ניכרים.
4.ז. קידוח חורים בקוטר 16 מ"מ עבור פיני נירוסטה שיתפסו את העמוד והקורות יחדיו. הקידוח ייעשה באלכסון, במקביל לפני החלון על מנת לקבל שטח מגע טוב יותר עם הקורות.
4.ח. הכנסת הקורה החיצונית על מצע של חומר מליטה מוחלש, ולאחר מכן נעילה של הקורה במקום על ידי פיני הנירוסטה שיקובעו באפוקסי.
4.ט. תמיכת הקורה באמצעות רגליים טלסקופיות, קרוב לקירות הניצבים.
4.י. פתיחת המקום לקורה הפנימית, לפי אותם הדגשים שניתנו לפתיחה עבור הקורה החיצונית.
4.יא. הכנסת הקורה הפנימית, חיבור שתי הקורות יחדיו באמצעות מוטות הברגה בקוטר של 10 מ"מ, וקיבוען הסופי באמצעות פיני הנירוסטה.
4.יב. דריכת הקורות על ידי הרמת הקצוות של כל אחת מן הקורות, וקיבוען בקירות הניצבים במצב זה.
4.יג. חיפוי הקורות מעל הכותרות באמצעות לוחות אבן בעובי של 5 ס"מ, שהוכנו מראש עם מקום לבליטה של מוטות ההברגה.
|
|
ב. החלפת עמודים פגועים. אפשרות זו של החלפת עמוד רלוונטית כאשר מצב השתמרותו בעייתי.
|
|
פתרונות אדריכליים
הפתרונות האדריכליים מסווגים לשלוש רמות התערבות בהתאם למצבי ההשתמרות של האלמנט:
1. שימור: במצבים שבהם פתח האור לא עבר שינוי ופרטי הנגרות קיימים ברובם, יש לשמר את הקיים ולשחזר את החלקים החסרים על פי פרטי החלון המקורי.
2. שחזור מלא: פתח האור ישוחזר לצורתו המקורית ופרטי הנגרות והעיטורים ישוחזרו על בסיס תיעוד מפורט של האלמנטים שעוד קיימים באתר. במצבים שבהם אין מספיק מידע לצורך שחזור הפרט או שקיימת מכשלה טכנית בביצועו, ניתן לבחור בדוגמת חלון דומה מאלו המופיעות במפרט או בסקר המצאי למפרט.
3. שחזור חלקי: שחזור חלקי יבוצע במצבים שבהם דרושים גמישות יתר ופתרון נקודתי לאילוצים בשטח. חשוב להדגיש כי הטריפור הוא ביטוי בחזית של פנים המבנה, בהתאם הגישה השימורית טוענת שאין להפריד בין השניים. כלומר, יש חשיבות לשימור החלל המרכזי של פנים המבנה ועל אלמנט הטריפור בחזיתו כמקשה אחת. המפרט בא להציע מגוון של אפשרויות מענה לאותם אילוצים בשטח שנובעים משינויים בפנים המבנה, תוך שמירה על החזות של החלונות בפרט ושל העיר בכלל.
המפרט מדגים פתרונות אפשריים במספר מצבים שונים של השתמרות הטריפור והשימוש בחלל המרכזי.
|
סיכום
|
|
חלונות הטריפור הם אחד האלמנטים הבולטים והחשובים בנוף האורבני של עכו העתיקה. במהלך השנים הם הולכים ונעלמים בעקבות שינויים והתאמות במבנים. כדי לשמר את אופיה של העיר על מרכיביה, רשות העתיקות נוקטת מדיניות שלפיה יש לבצע שחזור מלא של הטריפורים בעיר.
עד היום מבני המגורים מהתקופה העות'מאנית לא זכו לשיקום הראוי בהתחשב בערכיה התרבותיים של העיר ובהיותה עיר היסטורית חיה שבה מתגוררים כ- 7000 נפשות. עם זאת לראוי לציין כי לאחר הכרזתה של העיר כמורשת עולמית על ידי אונסקו, החלה מגמה של שיקום מבני מגורים בעיר; אנו עדים לכך היום בפיילוט שיקום גוש 10.
עם הרחבת הניסיון בשיקום המבנים בעכו העתיקה חשוב יהיה להתאים את המפרטים לידע המצטבר ולטכנולוגיות חדשות. המפרטים שנערכו עד היום יכולים לשמש בסיס מקצועי לפעולות השיקום של מבני המגורים. הפיכתם לכלי עבודה זמין יותר לדיירים, לבעלי הנכסים ולבעלי מקצוע, ועבודה על פיהם תבטיח שימור ושחזור נאות באמות המידה המקובלות בשימור.
|
נספח ריכוז נתוני הסקר:
8 פתחי טריפור עם יציאה למרפסת, במבנים הבאים: 10/42; 10/109; 11/3; 11/94; 11/9899; 11/146; 13/203; 13/208.
12 מבנים עם פתח טריפור ללא מרפסת, במבנים הבאים: 10/001; 10/053; 10/104; 11/002; 11/084; 11/089; 11/9899; 11/142; 11/175; 11/237; 12/045; 13/329 .
18 פתחי ביפור, במבנים הבאים: 10/005 ; 10/059 ; 10/070; 10/102 ; 10/104; 10/106; 10/109; 10/124; 11/088; 11/091; 11/142; 11/235; 11/242; 11/297; 12/138; 13/203; 13/206; 13/302.
|
|
[1] תסבולת הוא מונח בהנדסה שמשמעותו כושר הסבילה, דהיינו הכוח לשאת לחץ מסויים.
[2] דוד קרויאנקר משתמש במונח זה בספריו על האדריכלות בירושלים.
[3] רון פוקס עוסק בנושא בית החלל המרכזי במאמר משנת 1998 על הבית הערבי הארץ-ישראלי: עיון מחודש. קתדרה 83:30–126.
ראה הרחבה בנושא במאמר "טיפולוגיות מבני מגורים בעכו העתיקה".
|
רשימת מקורות
|
כהן ע' ואחרים 2000. עכו העתיקה: מפרטים טכניים, ייצוב חלונות טריפור וביפור. ירושלים: רשות העתיקות, פרסום פנימי.
שפר י' ואחרים 1995. עכו העתיקה: מפרטים לשימור אלמנטים. תל אביב: עמידר ורשות העתיקות.
פוקס ר' 1998. הבית הערבי הארץ-ישראלי: עיון מחודש. קתדרה 90: 83–126.
מילשטיין פ' ופורמן-נעמן י' 2005. טיפולוגיות מבני מגורים בעכו העתיקה (4.12.05). http://www.iaa-conservation.org.il/article_Item_heb.asp?subject_id=31.
Cohen O. 2000. General Structural Detailing for Characteristic Problems in Stone Masonry in the Old City of Aco. M.A. thesis, Katholieke Universiteit Leuven. Leuven.
|
|
|
|
|
