spacer
spacer
spacer
spacer
שימור חומות ירושלים
קורס שימור בארכיאולוגיה
התעדה למשמרים
New Integrated Knowledge based approachs to the protection of cultural heritage from Earthquake-induced Risk

ערים היסטוריות


עכו העתיקה


שימור מבנה המרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומא, עכו העתיקה

עכו העתיקה- שימור, פיתוח, ופיקוח

מרכז המסדר ההוספיטלרי, שימור "אולם האומנות"

מפרטים טכניים לשימור המורשת הבנויה בעכו העתיקה

עכו העתיקה - עיר מורשת עולמית

טיפולוגיות בתי מגורים בעכו העתיקה

היבטים טכנולוגיים ומבניים בשימורה של עכו העתיקה

מפרט חלונות טריפור

שיקומו של מבנה לשימור (מבנה 50, גוש 10)

פיילוט שיקום רובע מגורים בעכו העתיקה
"אולמות האבירים", שימור מרכז המסדר ההוספיטלרי
יעל פורמן-נעמן ורענן כסלו


איור 1. תכנית מרכז המסדר ההוספיטלרי. תיעוד: רענן כסלו
עכו העתיקה מבעד לעדשת מורשת-עולמית של אונסקו, מלמדת אותנו מהי המשמעות התרבותית של העיר בימינו: היא משמרת את שרידיהם האיתנים של מבנים צלבניים מימי הביניים מתחת לעיר-חומה מוסלמית מבוצרת מן המאות הי"ח – י"ט; שרידיה של העיר הצלבנית מספקים תמונה יוצאת דופן של המתאר ושל המבנים מימי הביניים, עת היתה העיר בירת ממלכת ירושלים הצלבנית במאה הי"ג; וכן, עכו בת ימינו היא דוגמה חשובה לעיר חומה עות'מאנית, בעלת מרכיבים עירוניים טיפוסיים כמו מצודה, מסגדים, חאנים ובתי מרחץ במצב השתמרות טוב, שחלקם נבנו על גבי מבנים צלבניים. משמעויות אלו שנוסחו כהצדקות להכרזתה של עכו העתיקה "עיר מורשת-עולמית" בשנת 2001, באים לידי ביטוי כיום בצורה הטובה ביותר, במתחם המרכז ההוספיטלרי (איור 1).

איור 2. מבט כללי לכיוון דרום מזרח, אל חצר הכלא, 1992. באדיבות: אבנר גלעד
בראשית שנות ה-90 למאה ה-20 התערער מצבו הקונסטרוקטיבי של אולם האומנות. הדבר ניכר בסדיקה של קמרונות האולם ובגלישת אדמה וחומרי מליטה ממילואת הקמרון אל חלל האולם. בעקבות פעולות הנדסיות שבוצעו להצלתו של האולם החליטה החברה לפיתוח עכו לקדם את השיקום ואת הפיתוח התיירותי במכלול התת קרקעי. החלטה זו הובילה לחפירה ארכיאולוגית רחבת היקף (איור 2), שערכה בין השנים 1992 – 1999 רשות העתיקות, בראשותם של מרים אבישר ואליעזר שטרן, במימון משרד התיירות. בחפירה זו נחשף חלקו הגדול של מרכז המסדר ההוספיטלרי. כמו כן נחפרו הרחוב ממזרח למרכז והרחוב מדרום לו ונערכה חפירה בכנסיית יוחנן הקדוש, הנמצאת מדרום מזרח סמוך למרכז.
 
בשטחו של המרכז נמצאו שרידים ארכאולוגיים מהתקופה ההלניסטית (300 לפסה"נ - 63 לפסה"נ); שרידים מן התקופה הערבית הקדומה (638-1099 לסה"נ) ושרידים בשיעור ניכר מהתקופה הצלבנית (1104–1291) ובעיקר מן המאה הי"ג, אז הייתה עכו בירת ממלכת ירושלים הצלבנית. הרס המבנים הצלבניים בתקופה הממלוכית (1517-1291) הותיר את חותמו על המרכז. במהלך התקופה העות'מאנית המאוחרת (1918-1750 לסה"נ) הוקם מבנה שלטון, 'מצודה', על שרידי המבנים הצלבניים ובתקופת המנדט הבריטי (1948-1918) נערכו התאמות במבנה זה לצורך הפעלתו כבית הכלא המרכזי של צפון הארץ. החפירה הארכאולוגית של המפלס הצלבני וחשיפתו של המכלול הרב תקופתי, מציגים את האופן שבו התגבש המרחב הבנוי של העיר בשתי תקופות הזוהר שלה – המאה הי"ג והמאות הי"ח-י"ט.

איור 3. אולם העמודים, מבט לכיוון מזרח. צילום: יעל פורמן-נעמן, ספטמבר 2008
מרכז המסדר ההוספיטלרי הוא העדות המונומנטלית העיקרית לתקופה הצלבנית, שנחשפה בעכו העתיקה ולתקופת היותה בירת הממלכה. המרכז הוא אחד השרידים המונומנטליים שהודות להשתמרותו יוצאת הדופן יש בו עדות מוחשית מרשימה לתרבות הצלבנית. המרכז, שחלקים ממנו נחשפו וטופלו בשנות ה-50 וה-60, נחשף במלוא עוצמתו בשנות ה-90 למאה הכ'.
תקציבי מדינה שהוקצו בשנת 1993, למען פיתוחה של עכו העתיקה, אפשרו את פעולות החפירה ואת שימורו של המרכז בהתאם לפרוגרמה תיירותית של האתר.  משמרים מתחום שימור ברשות העתיקות ליוו את החפירה הארכאולוגית מראשיתה ואת תכנון הפיתוח. פתרונות הנדסיים, תיעוד אדריכלי ועשייה מקצועית בשימור המבנים היו לחלק בלתי נפרד מהפעולה הארכאולוגית ומהפיתוח התיירותי של האתר.
האתגר המרכזי בתכנון ההתערבות היה למצוא את האיזון העדין בין צורכי השימור לבין צורכי הפיתוח, באופן שיספק הגנה למרכיבי המורשת, שיאפשר לציבור המבקרים לחוות את המקום ולהבין את חשיבותו ושיאפשר ניהול של התיירות באתר. שימור המרכז הציב את העוסקים במלאכה בפני התמודדויות מקצועיות, אתיות וטכניות-הנדסיות מורכבות. אופני ההתערבות נקבעו על בסיס חקר מרכיבי המכלול, תפקודו, ערכיו התרבותיים ומצב ההשתמרות שלהם, וגם על בסיס הגדרת צורכי פיתוח התיירות (איור 3).

איור 4. החצר המרכזית לאחר חשיפתה, מבט אל הפינה הדרומית-מזרחית. באדיבות: אבנר גלעד
המבנים במרכז ההוספיטלרי עשויים קמרונות חבית וצלב, מאבן כורכר מקומית. המרכז נבנה בעיקר בסגנון הרומנסקי, אך יש בו מרכיבים בסגנון גותי. במבנים של מרכז המסדר ההוספיטלרי אנו עדים, אם כן, לשילוב מרכיבים משני הסגנונות. הודות לממדיהם, לסגנון הבנייה, לטכנולוגיה ולביצוע המוקפד, החללים הצלבניים מעניקים למבקר חוויה בעלת עוצמה. הבנייה המסיבית באבן, תוך שמירה על עקרונות תכנוניים ומערכת פרופורציות שיטתית בין המרכיבים השונים, יצרו אדריכלות מרשימה שהשתמרה עד ימינו.
המבנים הצלבניים ששרדו במפלס הקרקע משתרעים על שטח של כ-8,300 מ"ר. הם מתפקדים כמכלול קונסטרוקטיבי אחד, כלומר המבנים השונים אינם יחידות עצמאיות, אלא מתקיימים ביניהם קשרי גומלין מבניים. כך, לדוגמה, קיים קשר מבני בין אולם העמודים לבין אולם האומנות, בין אולם האומנות לבין ה'אולם היפה', וכך הלאה. יציבות המבנים מושפעת מאיכות הבנייה המקורית ומאיזון של מערכת הקמרונות והאלמנטים הנושאים אותם. לפיכך, הפרת האיזון של המערכת על ידי פגיעה באחד ממרכיבי הקונסטרוקציה, תגרום להתפרקות הדרגתית של מערך המבנים. המפלס העות'מאני שנבנה על גבי המפלס הצלבני יצר עומסים לא מחושבים בנקודות מסוימות, ששיבשו את הסכמה הקונסטרוקטיבית של המערכת הצלבנית ותרמו להתפרקות מרכיבים מבניים. דוגמה טובה לכך נראית באולם האומנות, שבו האומנות עברו תהליך של מעיכה, סדיקה והתפוררות עד כדי אבדן כושר הנשיאה והתמוטטות מספר קמרונות.   
הבעיות הפיזיות השכיחות חוזרות על עצמן במבנים בעוצמות שונות. ניתן להתייחס לשני שלבים בהתפתחות הבעיה: השלב הראשון, בליית חומרי הבנייה, התפוררות חומרי מליטה ופריכות האבנים. השלב השני הוא אבדן התכונות המבניות כתוצאה מהחמרת הבעיה שנוצרה בשלב הראשון. בעיות בחומר ניכרות בבליה של אבני הכורכר, בהיווצרות חללים באבן, בהצטברות מלחים והתגבשותם על פני האבן ובתוכה, בסדיקה, בהתקלפות פני האבן, בפטינה ביולוגית ובמיקרוביולוגיה באבן. נוסף על כך, בהתפוררות של חומרי המליטה, עד כדי התפרקות מסת הליבה של הקירות והקמרונות. בעיות מבניות מתייחסות לאבדן כושר הנשיאה של אבן בודדת או של אלמנט מבני, כמו אומנה או זיז-תמך, דפורמציות של קירות או קמרונות עד כדי התפרקות מרכיבי המבנה או התפרקות המבנה בשלמותו (איור 4).

הבעיות המבניות במרכז נובעות מאיכות חומרי הבנייה, מהסכמה הקונסטרוקטיבית, מגורמי הבליה של החומר ומגורמי ההרס של המבנים. עם גורמי הבליה נמנים, תנאי האקלים – הרוחות, הלחות הגבוהה והמליחות. אלו גורמים לבליה ביולוגית וכימית של האבן. גורמי ההרס באתר הם רבים ומגוונים. ניתן לסווגם על בסיס כרונולוגי: 
- הרס מכוון  בידי הממלוכים וחוסר תחזוקה של מאות שנים כתוצאה מנטישת המבנים.
- שימוש בשרידי המבנים הצלבניים כחומר גלם לבנייה העות'מאנית.
- בנייה עות'מאנית ללא תאימות מבנית מספקת למפלס הצלבני גרמה לעומסים לא מחושבים.
- החפירה הארכיאולוגית – הוצאת שפכי האדמה מהאולמות – הביאה לערעור יציבות המערכת המבנית, לשינוי בתנאי הסביבה ולבליה מואצת של חומרי הבנייה. חוסר בתחזוקה ובשימור המבנים שנחשפו בעבר, התערבות בחומרים לא מתאימים, במיוחד בצמנט פורטלנד, גרמו לנזקים ולהצטברות מלחים בחומרי הבנייה ולבליה מואצת. נוסף לכך, חדירת מים מהמפלס העליון אל המפלס הצלבני גרמה לפגיעה קשה באבן ובחומרי המליטה.
החפירה במכלול הצלבני ופינוי שפכי אדמה בעומק ארבעה-עשר מטרים חייבו ליווי הנדסי בחשיפת המבנים. ליווי זה של מהלך החפירה סיפק מענה לבעיות שהתעוררו במשך כל שלבי הביצוע. הפתרון ההנדסי לבעיות במכלול היה ליצור הפרדה קונסטרוקטיבית בין שני המפלסים - הצלבני והעות'מאני. הפרדה זו בוצעה על ידי ייצוב המפלס העות'מאני באמצעות התקנת מערכת קורות ועמודים מבטון ופלדה. כך ניתן היה להשיב את הסכמה הסטטית של המפלס הצלבני באמצעות פעולות ייצוב, השלמות אבן נקודתיות ושחזור.

איור 5. האולם הצפוני, מבט לכיוון מזרח. השלמת אבן במיגוון טכניקות. צילום: הוארד סמיטליין, ספטמבר 2008
מבין אולמות המרכז ההוספיטלרי אולם האומנות הוא המקום שזכה להתערבויות האינטנסיביות ביותר. האולם הציג בעיות השתמרות דומות לאלו שנתגלו באולמות אחרים במרכז, אך במבנה זה הן היו חריפות הרבה יותר וניכרו בכל מרכיבי המבנה. השלב המתקדם של הבעיות הוביל במקרה זה לתהליך של התפרקות המבנה. מרכיבי האולם ששרדו נמצאו בבליה אקוטית של אבן, מעיכה, סדיקה והתפרקות של האומנות הנושאות את קמרונות האולם. במצב השתמרות זה, עם אבדן הסכמה הסטטית של המבנה וללא התערבות מיידית ועמוקה, המשך קיומו של האולם היה נתון בסכנה שאיימה גם על יציבות המבנה שמעליו והמבנים הצמודים לו. ההתערבות באולם מדגימה, אם כן, קשת רחבה של פתרונות ובהם שימור מינימלי, ייצוב ושימור, שחזור ובנייה מחדש. כך למשל שימור הקמרונות כלל את ניקויים והזרקת חומרי מליטה אל תוך סדקים וחללים פנימיים; במילואות אחדות ננקטו פעולות לשימור החומר המקורי והשלמת חומרי מליטה ובאחרות חוזקה מילואה מאוחרת בבניית 'דֶּבֶּש'; אומנות השדה שוקמו בחומרים מודרניים אך לעומתן תפקידן הקונסטרוקטיבי של אומנות הקצה הושב על ידי שימוש בטכנולוגיות המקוריות, עיקר ההתערבות בהן נעשתה באבן ובחומרי מליטה על בסיס סיד; במספר מקומות בהם הושלמו אבנים בלויות הושתלו פינים מפיברגלס, כדי לעגן אבנים חדשות אל אבנים מקוריות; סיתות האבנים לשחזור ולהשלמה נעשה בטכנולוגיה הצלבנית, כדי להגיע לתוצאה דומה ככל שניתן למקור שלב העיבוד הסופי בוצע סיתות ידני בעזרת כלים שטוחים – גרזן ואזמלים, סיתות אלכסוני במניפה קלה.

היקף השרידים במרכז ההוספיטלרי ומצבם שימש כר פעולה נרחב להתנסויות ולמציאת פתרונות לטובת שימור המורשת. עומק פעולות השימור נקבע בהתאם למצב ההשתמרות ולאופי הפעילות העתידה להתרחש במקום. אלו התוו את המסגרת שבתוכה התקבלו ההחלטות על אופי הטיפול, על הייצוב, על השימור, על השחזור, ועל הבנייה מחדש בטכנולוגיה מקורית ובטכנולוגיה מודרנית, כמו גם על אופן התקנת תשתיות חדשות (איור 5).


איור 6. אולם האומנות, אומנות הקצה בצדו המזרחי של האולם. מבט לכיוון דרום בזמן השימור והשחזור. צילום: יעל פורמן-נעמן, מאי 2008
בשימור אולם האומנות נעשו, אם כן, פעולות מגוונות לייצוב קונסטרוקטיבי, לשימור אבן ולשחזור אלמנטים. הגישה בטיפול באולם היתה ליצור התערבות מובחנת בשימור החומר המקורי, בשחזור או בהשלמת נפחים בבנייה חדשה. מצבי ההשתמרות המגוונים באולם הובילו לפתרונות לא שגרתיים דוגמת יצירת הפרדה מבנית בין המפלסים, יציקת תמיכה מבטון לאגף הדרומי של הכלא, ויציקת מערכת קורות ועמודים לשחזור הסכמה הסטטית של המבנה. מן ההיבט האדריכלי שימורי ההתערבות יצרה מגוון מצבים חדשים, ובהם מסת שחזור באבן ומפגשים דרמטיים בחומר בין ישן לבין חדש.
פעולת השחזור של אמנות הקצה יצרה מסה גדולה של אבן חדשה ביחס למסת האבן המקורית (איור 6). משלבים מוקדמים של פעולה זו עלו שאלות בדבר מידת השחזור הרצויה, היכן להתחיל בשחזור? והיכן לסיימו? הקריטריון המנחה היה שכל אבן שאיננה מתפקדת מבחינה קונסטרוקטיבית תושלם או תוחלף באבן חדשה, במידותיה של האבן המקורית. בשל מצב ההשתמרות הירוד נדרשה השלמה מסיבית של אבנים והחלפה של אבנים. כתוצאה מכך בולטת כיום בחזות האולם האבן החדשה, תוצאה הצפויה להתמתן במהלך הזמן עם היווצרות פאטינה והתפתחות תהליכי בליה טבעיים על פני האבן. לא זו בלבד, פעולת השחזור יצרה גם פער בגובה פני האבן בין האבן המקורית שנתבלתה לבין זו החדשה שהותקנה לצדה. נוצר מתח ויזואלי, לעתים צורם, בין הישן לבין החדש. באומנות שניתן היה לייצב באמצעות שימור בלבד ללא החלפת אבן, לא נוצרו אותם מפגשים נוקשים בין ישן לבין חדש. התוצאה באומנות אלו מדגישה את ממד הזמן ואת בליית החומר. באומנות שההתערבות בהן כללה שחזור מסיבי של אבן, התקבל אלמנט חדש שעוקב אחר הצורה המקורית, כולל זיזי-תמך, אך ללא קשתות הבסיס שהושענו עליהן במקור.

איור 7. אולם האומנות, מבט לכיוון צפון מזרח. רמות התערבות מגוונות ופתרונות שונים בשימור ושיקום האולם. צילום: יעל פורמן-נעמן, ספטמבר 2008
מצב השתמרות מרכיבי המרכז ההוספיטלרי הכתיב מיגוון של רמות התערבות. במהלך השנים נמצאו פתרונות שונים לצורך שימור המבנים והחומר והצגתם לקהל. המרכז שימש, אם כן, כר נרחב ללימוד של תהליכים ושל שיטות שימור. לאחר כ-18 שנות פעילות של תחום שימור ברשות העתיקות במרכז ההוספיטלרי, ניתן לראות בו מגוון רחב של התערבויות שימור, הן בחומרים מגוונים הן בטכנולוגיות מגוונות, מסורתיות ומודרניות הנותנות מענה לשימור המקום ולהצגתו למבקרים. ההתערבויות הניכרות כיום במרכז מציגות את ההתמודדות המקצועית עם שימור של מונומנט היסטורי זה (איור 7).

-------------------------------------
 ניהול פרויקט: החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ - מר דוד הררי - מנכ"ל החברה וגב' זיוה שנהב - סמנכ"ל ביצוע;   ארכיאולוגיה: אליעזר שטרן - ארכאולוג מחוז גליל מערבי, רשות העתיקות;   מהנדסי הפרוייקט: אינג' יעקב שפר, אינג' יעקב אכברט, אינג' ליליה סוחנוב, אינג' עופר כהן;   מתכנן ראשי: אדר' ארי אברהמי;   תצוגה ופרשנות: אורי אברמסון;   קבלן ראשי: אבנר ואמיר גלעד - ניהול ופיקוח פרויקטים לשימור מבנים;
שימור: צוות תחום שימור ברשות העתיקות: ריכוז פרוייקט – אדר' גיורא סולר, אינג' יעקב שפר, רענן כסלו; הנדסה - אינג' יעקב שפר, אינג' ליליה סוחנוב, אינג' עופר כהן; תיעוד - רענן כסלו, אינג' ארקדי זזולינסקי, יעל פורמן-נעמן, ורדית שוטן-הלל; מחקר חומרים – הלנה זורבסקי, עליזה ואן זיידן, סילביה סבדיני; ביצוע שימור - אליקים (קימי) ממן, מישל דידייה, בוריס ליבשיץ ז"ל, הלנה זורבסקי, ואדים מרדכייב, יותם כרמל.

 
..............................
2009
 
מידע נוסף אודות האתר והפרויקט פורסם בספר: "אולמות האבירים" שימור מרכז המסדר ההוספיטלרי בעכו העתיקה, בהוצאת רשות העתיקות 2010.
 

site built by tetitu
 קרדיט