|
|
 |
עכו העתיקה
עכו העתיקה- שימור, פיתוח, ופיקוח
צילי גלעדי*
בעכו העתיקה, בין החומות וסביבן, בשטח המשתרע בין תל עכו במזרח ועד הים ובתוכו, יש עושר רב של ערכים תרבותיים: היסטוריים-ארכאולוגיים, נופיים, אורבניים, אדריכליים ואמנותיים וכן חברתיים-דתיים. ערכים אלו מגולמים בנכסי המורשת החומרית והלא- חומרית של העיר.
|
בתחילת שנות האלפיים, עם ההכרזה של אונסקו על עכו העתיקה כעיר מורשת עולם (2001), הגיעה לסיומה הכנת תכנית מתאר חדשה, שאושרה ב-2007. לראשונה בישראל נוסף לתכנית המתאר נספח שימור, אשר התבסס על סקר עירוני של כל המבנים בתוך החומות. נספח השימור כולל הנחיות מגוונות, שמטרתן העיקרית היא שימור ערכיה של העיר ואשר הן 'ארגז הכלים' של גופי הפיקוח. כיום, נמצאת עכו בעיצומם של תהליכי התחדשות. תכנית המתאר וההכרזה מתווים את מדיניות שימורה של העיר ופיתוחה ואת פעולתם של גופי הפיקוח – רשות העתיקות, העירייה והוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה.
|
משנות התשעים זכתה העיר להשקעה בתשתיות, ביוזמות תיירותיות ובפיתוח עירוני, אולם בזאת לא די. בשנים האחרונות, התפתחה בקרב העוסקים במורשת התרבות הבנה, כי שימור העיר לא יצלח אם לא יפנו משאבים לחינוך ולהסברה. רשות העתיקות בשיתוף פעולה עם העירייה והחברה לפיתוח עכו העתיקה הקימה מרכז בין-לאומי לשימור בליבה של עכו העתיקה. כך הורחבה פעילותה החינוכית של רשות העתיקות. העירייה תומכת בפעילויות של בתי הספר, של מכללת הגליל המערבי ושל המתנ"ס ומעודדת אותן. החברה לפיתוח עכו העתיקה שותפה לסדר יום זה.
|
אחד הגורמים שהוא בעל השפעה מכרעת על עתידה של עכו, הוא 'הוועדה המקצועית', ועדת השימור של העיר העתיקה. הוועדה דנה בבקשות של יזמים, בשימור ובפיתוח העירוני ובנושאים עקרוניים. את הוועדה מרכזת מפקחת השימור, והיא מתכנסת פעם בחודש לדון בנושאים שעל הפרק. מהנדסת העיר היא יושבת ראש הוועדה, ראש מינהל שימור ברשות העתיקות משמש מנהל מקצועי וחברים בה נציגי החברה לפיתוח עכו העתיקה, המועצה לשימור אתרים, הוועדה המחוזית ונציג אגודת האדריכלים. כמו כן משתתפים בוועדה משקיפים ממועצת העיר, מהחברה הכלכלית ומהתושבים.
|
הבזאר התורכי
אחד הנושאים שעלו ב-2012 לדיון בוועדה הוא שיקומו של הבזאר התורכי. הבזאר שהיה בעבר שוק הומה הלך ודעך עם השינויים שחלו בעיר. כשהיה הפתח שחיבר בינו לבין המסגד הגדול בעכו, מסגד אל ג'זאר נאטם, פתוח עברו בו רוכלי השוק והקונים חמש פעמים ביום כאשר מיהרו לתפילה עם קריאת המואזין. בעשורים האחרונים מרבית החללים המסחריים שבו היו נטושים. היציאה ממסלול הביקור במצודה הצלבנית עוברת דרכו. לפני כשנה שווקו הנכסים הנטושים ונרכשו על ידי יזם פרטי בשותפות עם החברה הכלכלית. הבעלים החדשים ביקשו להפוך את החללים שימושיים במהירות ובהשקעה מינימלית. הם ביקשו למתג את הבזאר כשוק 'בוטיק' יוקרתי. המעצבת הציגה בפני הוועדה לשימור תכנית, שכללה שימוש בצבעים עזים ובגופי תאורה מודרניים גדולים. הוועדה דנה בבקשה, ולאחר שסיירה במקום הנחתה את היזם להדגיש בפיתוח המיזם את ייחודו של השוק המקורה, לשים לב לשימוש בצבע ובאלמנטים, שמדגישים את רוח המקום ומשמרים אותה. כיום, שנה לאחר ההליך התכנוני, דלתות העץ שומרו, הטיח נצבע והותקנו גופי תאורה צנועים. כעת השוק מתעורר לחיים. מעדניות וסדנאות אומנים שנפתחו בו מעשירות את חוויית הביקור בעיר.
|
|
מסעדה
דוגמה נוספת לפעילותה של ועדת השימור היא הטיפול בבקשה לפתיחת מסעדה, אחת מני רבות. מסעדה עכואית פופולרית ביקשה לפתוח סניף נוסף ברחוב סלאח א-דין, בציר שבין שער היבשה למסגד אל ג'זאר. זהו ציר תנועה מרכזי שלאורכו מבנים מתקופות שונות: שרידי חומה מימי דאהר אל עומר, בנייה עות'מאנית, בנייה מנדטורית ואף תוספות בנייה שנוספו לאחר קום המדינה. ציר זה מתאפיין במגוון מאפיינים אדריכליים ובשונות בולטת. למבנה שיועד למסעדה חזית הבנויה מאבן כורכר האופיינית לעיר אך רובו בנוי מחומרים מודרניים. המבנה חסר כל ייחוד אדריכלי בהשוואה לעושרה האדריכלי של עכו.
היזם פנה אל משרד הפיקוח וביקש הנחיות לתכנון, לפני הגשת הבקשה לוועדה. במקרה זה סטודנט ממרכז השימור הבין-לאומי ערך סקר היסטורי ארכאולוגי על אודות המבנה, בעלות יחסית נמוכה. הסקר חשף בפנינו את תהליך התפתחותו של הבניין, וכך אפשר להבין את ערכיו ובהתאם לערכים אלו להנחות את המתכנן. שיתוף הפעולה עם היזם והאדריכל מטעמו, והלמידה של המבנה על ערכיו, הניבו תכניות שימור ופיתוח, שאפשרו את שיקומו בהליך מהיר ותוצאותיו של השיקום משביעות את רצונם של כל בעלי העניין המעורבים בו. שיקום המבנה והפיכתו למסעדה אפשרו לחשוף, לשמר ולהציג את קיר הכורכר ההיסטורי והוסיפו רובד היסטורי ומקומי לעיצוב המקום. פעולת השיקום והשימוש באלמנטים אדריכליים אופייניים לעיר שיפרו באופן ניכר את השתלבותו ברקמה הבנויה ובשילובו עם המבנים הסמוכים לו, בחומר, בצבעוניות, במידות הפתחים ובמרפסות.
|
היום, כמו בעבר, אנו עדיין ניצבים מול סוגיות לא פשוטות של שימור ופיתוח בעיר עתיקה. עבודת השטח היומיומית בעיר העתיקה, הנוכחות המתמדת של מפקח שימור מטעם רשות העתיקות לאורך שנים, עם מתן מענה ליזמים ויצירת שיתוף פעולה עם התושבים הם הדרך הראויה לשימור ייחודה של עכו העתיקה ולהמשך התחדשותה.
|
הבזאר התורכי בהתחדשותו, 2013. צילום: יעל פורמן-נעמן
|
* מפקחת השימור בעכו העתיקה, מינהל שימור, רשות העתיקות
-------------------------
מאי 2013
-------------------------
|
|
|
|
|
