אתרי עתיקות רבים בשטחי רשויות ומועצות מקומיות מצויים במצב של הזנחה מתמשכת. נכון להיום, על-אף שהרשויות המקומיות הן הנושאות באחריות החוקית לנכסי מורשת התרבות שבתחומן, לשימור ולתחזוקה שלהם, לרובן אין מדיניות בנושא, ובפועל אתרים רבים מצויים בתהליכי בליה והרס. גורל האתרים יכול להשתנות אם קהילה מקומית ונבחרי הציבור יגלו מעורבות בשימורם. מעורבותם יכולה לפתח זיקה של קהילה למקום וגאווה מקומית, ובסופו של דבר, כך אנו מאמינים, האתר ישרת את הקהילה, וזו, עם המנהיגות המקומית, תישא באחריות לשימור ולתחזוקה שלו.
 
במהלך השנים נעשו ניסיונות שונים לפתח זיקה בקרב קהילות לאתרים בסביבתן. תהליכים שקידם מינהל שימור היו מרגשים, לעיתים מעוררי השראה, ויצרו ציפיות גבוהות. אולם בשטח, בתום הפרויקט, חזר המצב לקדמותו ולא נוצרה המחויבות שציפינו לה מהקהילה.
 
במאמר זה מתואר הניסיון המצטבר של רשות העתיקות בעשור האחרון לפתח זיקה ומחויבות ארוכות טווח של קהילות מקומיות לאתרים ארכיאולוגיים קיימים בסביבה הקרובה למקום מגוריהן.
 
 
 
שימור מורשת התרבות, מס' 02. ירושלים: רשות העתיקות, תשע"ט-2019.
> לקובץ המאמר (קטלוג ספריית רשות העתיקות)