|
|
 |
פרסומי מינהל שימור
"אולמות האבירים" : שימור מרכז המסדר ההוספיטלרי בעכו העתיקה
יעל פורמן נעמן, רענן כסלו
תוכן העניינים
פתח דבר
עכו: בירת ממלכת ירושלים הצלבנית
המסדר ההוסטפיטלרי
מִתאר המרכז ההוספיטלרי
ההתערבות המודרנית במרכז ההוספיטלרי: סקירה היסטורית
טכנולוגיית הבנייה הצלבנית
שימור "אולם האומנות"
המשמעות התרבותית של המרכז ההוספיטלרי
אחרית דבר
נספח: שלבים בחשיפת המרכז ההוספיטלרי
ספרות מומלצת
מקורות התצלומים
ירושלים: רשות העתיקות
תש"ע-2009
91 ע' : איורים ; 20X18 ס"מ.
ISBN: 9789654062251
|
פתח דבר
מאמצע שנות ה-80 למאה הכ' אנו עדים לעיסוק הולך וגובר בשימור מורשת התרבות הבנויה בארץ. מאז
שהצטרפה ישראל בשנת 2000 לאמנת מורשת עולמית של אונסקו וההכרזה על אתרים שונים בארץ כאתרי
מורשת עולמית, החל השימור לחלחל לתודעה הציבורית ולתודעה המוסדית בישראל.
חשיבותה של עכו העתיקה נוסחה מחדש בשנת 2001, עת הוכרזה עיר מורשת עולמית על ידי אונסקו:
עכו היא עיר היסטורית יוצאת דופן, בכך שהיא משמרת את שרידיהם האיתנים של מבנים צלבניים
מימי הביניים. מתחת לעיר יש חומה מוסלמית מבוצרת מן המאות הי"ח – י"ט.
שרידיה של העיר הצלבנית, מעל מפלס הרחוב הנוכחי ומתחתיו, מספקים תמונה יוצאת דופן של
המתאר ושל המבנים מימי הביניים של בירת ממלכת ירושלים הצלבנית מהמאה הי"ג.
עכו בת ימינו היא דוגמה חשובה לעיר חומה עות'מאנית, בעלת מרכיבים עירוניים טיפוסיים כמו
מצודה, מסגדים, חאנים ובתי מרחץ במצב השתמרות טוב, שחלקם נבנו על גבי מבנים צלבניים.
(http://whc.unesco.org/en/list/1042)
קריטריונים אלו, המגלמים את המשמעות התרבותית, העניקו לעכו את הזכות להיכנס לרשימת מורשת
עולמית, והם באים לידי ביטוי כיום בצורה הטובה ביותר, במתחם המרכז ההוספיטלרי. שיקום המרכז
ושימורו הציב את העוסקים במלאכה בפני התמודדויות מקצועיות, אתיות וטכניות-הנדסיות מורכבות. אופני
ההתערבות נקבעו על בסיס חקר מרכיבי המכלול, תפקודו, ערכיו התרבותיים ומצב ההשתמרות שלהם, וגם
על בסיס הגדרת צורכי פיתוח התיירות.
|
בשטחו של המרכז נמצאו שרידים ארכאולוגיים מהתקופה ההלניסטית ( 300 לפסה"נ - 63 לפסה"נ); שרידים
(1291– מן התקופה הערבית הקדומה ( 638-1099 לסה"נ) ושרידים בשיעור ניכר מהתקופה הצלבנית ( 1104
ובעיקר מן המאה הי"ג, אז הייתה עכו בירת ממלכת ירושלים הצלבנית. הרס המבנים הצלבניים בתקופה
הממלוכית ( 1517-1291 ) הותיר את חותמו על המרכז. במהלך התקופה העות'מאנית המאוחרת ( 1918-1750
( לסה"נ) הוקם מבנה שלטון, 'מצודה', על שרידי המבנים הצלבניים ובתקופת המנדט הבריטי ( 1948-1918
נערכו התאמות במבנה זה לצורך הפעלתו כבית הכלא המרכזי של צפון הארץ. החפירה הארכיאולוגית של
המפלס הצלבני וחשיפתו של מבנה רב תקופתי, מייצגים את האופן, שבו התגבש המרחב הבנוי של העיר בשתי
תקופות הזוהר שלה – המאה הי"ג והמאות הי"ח- י"ט.
שלא כבימים עברו, שבהם היו שרידי מרכז המסדר ההוספיטלרי קבורים באדמה, במתחם הרב תקופתי, כפי
שהוא ניצב היום, השכבה המסיבית ביותר היא המבנים הצלבניים במפלס הקרקע, שבהם מתמקד הפרסום
הנוכחי. יסודותיו של המרכז הושתתו על סלע האם ובחלקם נבנו מעל שרידים הלניסטיים. האולמות שנחשפו
בנויים קירות אבן רחבים, הנושאים קמרונות חבית ואומנות הנושאות קמרונות צולבים. במספר מקומות
נמצאו עדויות פיזיות לקיומן של קומות עליונות מאותה תקופה.
|
תהליך חשיפת המרכז החל בתקופת המנדט הבריטי ונמשך עד היום. בעיות בטיחות, שנתגלו באתר נבעו
ממצב השתמרות המבנים. יציבותם שהתערערה במהלך הזמן, הובילה להתערבות בבעיות הנדסיות שאיימו
על המשך קיומו של 'אולם האומנות' ושל המבנה העות'מאני שמעליו. כדי להפחית את העומס מעל המבנה
הצלבני, לצורך הסרת הסכנה מפני התמוטטותו ופגיעה במבקרים בו, פונה מילוי העפר מעליו. פעולה זו,
מראשית שנות ה 90- ' למאה הכ', הייתה האות לתחילתו של תהליך אינטנסיבי של חשיפה, שימור ושיקום
מרכז המסדר ההוספיטלרי.
נוכח היקף העבודות שנדרש והממצא הארכיטקטוני המרשים שהחל להיחשף, נוצרה הזדמנות למימוש
הפוטנציאל התרבותי והתיירותי הגלום במקום. באמצע שנות ה- 90 התקבלה החלטה לשמר את האתר ולפתח
אותו כדי לקיים בו אטרקציה תיירותית ובה תצוגה, פעילויות תרבותיות ומסחריות. תחום שימור ברשות
העתיקות הוביל את נושא השימור בפרויקט.
|
הפרסום הנוכחי עוסק בפרויקט שימור מרכז המסדר ההוספיטלרי בעכו העתיקה, המוכר גם בכינוייו
ההיסטוריים: 'אולמות האבירים' או 'מצודת עכו'. מתוקף תפקידנו בתחום שימור ברשות העתיקות היינו
שותפים לפרויקט שנמשך יותר מחמש עשרה שנה, שבו נחשף האתר בחפירה ארכאולוגית מתמשכת, נערכה
תכנית תיירותית ושומרו מרכיביו. ההתערבות באתר כללה פעולה הנדסית מורכבת ופעולות שימור, במהלך
החפירה ולאחריה, לצורך ייצובו, הכשרתו והצגתו של המרכז לקהל המבקרים.
פרסום זה מתאר לראשונה את תהליך השימור של האתר. הפרק הראשון מציג את ההיסטוריה של
ההתערבות באתר, מתקופת המנדט. הסקירה ממחישה את שלבי חשיפת האתר ואת תהליך השיקום שלו, גם
מתוך המניע התיירותי. הפרק השני עוסק במתאר המרכז, כפי שאנו מבינים אותו כיום, על בסיס שלושה
מקורות ידע: הראשון, מסמכים היסטוריים ובהם מפות, תחריטים ומסמכים, 'תעודות' מקוריות מהתקופה
הצלבנית; השני, המחקר הארכיאולוגי המושתת על חפירה, ניתוח סטרטיגרפי וממצא קטן; השלישי, ניתוח
הממצא הפיזי הקיים, הבנה אדריכלית והנדסית המתחקה אחר התפתחותו, תיפקודו ומאפייניו של המכלול.
בפרק הרביעי אנו מביאים סקירה כללית של טכנולוגיית הבנייה של המרכז. הפרק החמישי מציג בפירוט את
שיקומו ואת שימורו של אולם האומנות כמקרה מבחן. ההתערבות באולם זה מייצגת יריעה רחבה של
התמודדויות, כגון איזו אבן תוחלף ואיזו תישאר באתרה, והאיזון שבין שימור לבין פיתוח תיירותי. בפרק
הסיכום עסקנו בניסוח של ערכי המרכז, ששימשו עוגן לגופים המעורבים בתהליך קבלת ההחלטות של תכנון
שימור ופיתוח האתר.
|
שימור מרכז המסדר ההוספיטלרי ושיקומו הוא פרויקט שימור בהיקף יוצא דופן בארץ, שגופים רבים
מעורבים בו. התהליך הכולל של שימור ופיתוח לצרכים תיירותיים, מגוון הפתרונות ואופני ההתערבות
השונים היו בעבורנו ובעבור שותפינו למלאכה מעין בית-ספר לשימור. זכינו להשתתף במפעל שימור מרתק.
אנו מקווים, כי האתר והפעילויות המתוכננות לקום בו יתרמו בראש ובראשונה לתושביה של העיר וכן יובילו
לעלייה בזרם המבקרים בה ולהפיכתה של עכו העתיקה למוקד משיכה תיירותי בעל משמעות, שיהיה מנוף
תרבותי וכלכלי ויזרז את תהליכי השיקום של הרקמה העירונית בעיר על כל מרכיביה, מתוך כיבוד ערכי
המורשת על גווניה השונים.
אנו רואים חשיבות רבה בחשיפת הניסיון הנצבר בשימור אתר זה וגם באתרים אחרים, כדרך לקדם את
העיסוק בשימור ואת המודעות לו. הטמעת סטנדרטים גבוהים בשימור, הטמעת תהליכי תכנון שימור, שיקום
ופיתוח המבוססים על הערכת המשמעות התרבותית וקידום המודעות לחשיבות הרבה של ניהול המורשת
ברמה לאומית, אזורית ומקומית הם חלק מהיעדים שפרסום זה ופרסומים נוספים של הפרויקטים בשימור
יכולים לקדם.
|
לפרויקט שימור המרכז ההוספיטלרי ושיקומו שותפים רבים, אך קצרה היריעה מלהזכיר את כולם. רצוננו
להזכיר את מי שנשאו תפקיד מרכזי בפרויקט ובניהולו:
ניהול פרויקט: החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ - מר דוד הררי - מנכ"ל החברה וגב' זיוה שנהב - סמנכ"ל ביצוע;
ארכיאולוגיה: אליעזר שטרן - ארכאולוג מחוז גליל מערבי, רשות העתיקות;
מהנדסי הפרוייקט: אינג' יעקב שפר, אינג' יעקב אכברט, אינג' ליליה סוחנוב, אינג' עופר כהן;
מתכנן ראשי: אדר' ארי אברהמי;
תצוגה ופרשנות: אורי אברמסון;
קבלן ראשי: אבנר ואמיר גלעד - ניהול ופיקוח פרויקטים לשימור מבנים;
שימור: צוות תחום שימור ברשות העתיקות: ריכוז פרוייקט – אדר' גיורא סולר, אינג' יעקב שפר, רענן כסלו;
הנדסה - אינג' יעקב שפר, אינג' ליליה סוחנוב, אינג' עופר כהן; תיעוד - רענן כסלו, אינג' ארקדי זזולינסקי,
יעל פורמן-נעמן, ורדית שוטן-הלל; מחקר חומרים – הלנה זורבסקי, עליזה ואן זיידן, סילביה סבדיני; ביצוע
שימור - אליקים (קימי) ממן, מישל דידייה, בוריס ליבשיץ ז"ל, הלנה זורבסקי, ואדים מרדכייב, יותם כרמל.
תודה מיוחדת לד"ר דני שיאון על תרומתו הרבה והאיכותית לכתוב באסופה זו.
תודתנו נתונה ליעל אלף ולמיכאל כהן על עצתם ותרומתם לקובץ זה.
רענן כסלו יעל פורמן-נעמן רשות העתיקות, תחום שימור יולי 2008
|
|
|
|
|
