spacer
spacer
spacer
spacer
שימור חומות ירושלים
קורס שימור בארכיאולוגיה
התעדה למשמרים
New Integrated Knowledge based approachs to the protection of cultural heritage from Earthquake-induced Risk

ערים היסטוריות


ירושלים, העיר העתיקה


שיקום ושימור קמרונות

בית הכנסת 'החורבה': שימור שרידיו ושחזורו

נפת העיר העתיקה של ירושלים, משרד השטח
פרויקט שימור חומות ירושלים
אבי משיח


שימור כתובת בחומה
          חומות העיר העתיקה של ירושלים הן המונומנט הגדול והמרשים ביותר בנוף האורבאני של העיר ומנכסי המורשת התרבותית החשובים שלה. אורכן כארבעה קילומטרים וקבועים בהן שבעה פתחים: ארבעה שערים ראשיים, מקוריים, הפונים לארבע רוחות השמיים, ושלושה שערים משניים או מאוחרים יותר. חומת העיר המוכרת כיום הוקמה בתקופה העות'מאנית ביוזמתו של הסולטאן סולימאן המפואר. חומה זו היא המאוחרת מבין סדרת ביצורים שהקיפו את ירושלים במהלך ההיסטוריה. החומות הקדומות נחשפו ונחקרו, וחלקן אף מוצג לקהל. חלקים מהחומות הקדומות משולבים בחומה העות'מאנית ונראים לאורכה בקטעים מסוימים. חומת העיר מהתקופה העות'מאנית השתמרה בשלמותה למעט שינויים מעטים אשר נעשו בקטעים ממנה.
          חומותיה של ירושלים הוקמו כדי להגן על העיר ועל תושביה. במשך הזמן, עם עליית רמת הביטחון והיציאה מהחומות, איבדו החומות את ייעודן המקורי. עם איחוד העיר בשנת 1967, אף הציע חבר הכנסת דאז, דוד בן גוריון, להרוס את חומות העיר ולבטא בכך את איחודה באופן מוחשי. החומות מגדירות כיום את המרחב של העיר העתיקה על מאפייניה התרבותיים וההיסטוריים.

ייצוב שרידי חומה קדומה
ברבות השנים הידרדר מצבן של חומות העיר, החשופות לתהליכי בלייה והרס תמידיים. הסיבות לכך מגוונות, ונובעות הן מגורמים אנושיים הן מגורמים סביבתיים ואקלימיים. פרויקט שימור חומות ירושלים יצא לדרכו בתחילת שנת 2007 בעקבות נשירתן של מספר אבנים מהחומה אל חצר בית הספר קולג' דה פרייר הסמוך לחומות.
הפרויקט רחב ההיקף מתבצע על ידי מינהל השימור של רשות העתיקות. הפרויקט מנוהל מטעם הרשות לפיתוח ירושלים ובמימון משרד ראש הממשלה. עבודות בהיקף כה נרחב לא נעשו בחומות העיר מאז עבודות השיקום בימי המנדט הבריטי, בשנות העשרים של המאה הכ'.
מטרתו העיקרית של הפרויקט היא שימור החומה. בתוך כך ייצוב הנדסי של החומות כדי להסיר כל סכנה מיידית במקומות שמצבם הפיזי מעורער. בנוסף, משוחזרים מרכיבים המייצגים את ערכי החומה מבחינה אדריכלית, אורבאנית והיסטורית, כל זאת בשמירה על מגוון רשמי התרבות הניכרים בה.


השלמת אבן חסרה בראש השיניות
          לחומות העיר פנים רבות, ובהתאם לכך נערכה עבודת הכנה מקיפה בטרם התחלנו בעבודות השימור והשיקום. תחילה בוצעה מדידה בצורה דיגיטלית-מרחבית של החומה לצורך מיפוי והכנת התכניות. בהמשך תיעדנו את החומה וסקרנו אותה מזוויות היסטורית, אורבאנית ופיזית, וכן נערך סקר משאבי טבע, המתעד את החי והצומח המתקיימים עליה. לאחר מכן חילקנו את החומה ל-14 קטעי עבודה. כל אחד מהקטעים נסקר מבחינה היסטורית ופיזית, ותועד בצילום ובשרטוט. רק לאחר שהשלמנו את ניתוחו הערכי של כל קטע אנו מגבשים את התכנון המפורט.
מאז שהוקמה החומה בימי הסולטאן סולימאן, היא עברה שינויים רבים המשקפים אירועים היסטוריים שהשפיעו על חזותה. ההתערבות הנוכחית לשימור החומה הוא עוד אחד מאותם אירועים המשאירים חותמם עליה. לחלק מהשינויים ערך מוסף התורם לערכה האדריכלי המקורי של החומה.
רבים מהשינויים בחומה התרחשו בשלהי המאה העשרים, עת הפך האזור לזירת קרבות. בבואנו לשמר את האזורים שנפגעו ניצבנו בפני דילמה מורכבת: האם להנציח מאורעות בעלי ערך לאומי בשימור הפגיעות בחומה או לשמר את ערכה האדריכלי המקורי של החומה בהשבת המצב הפגוע לקדמותו.


שימור חזית שער ציון
דוגמה טובה להתמודדות מעין זו  ניכרת בעבודות השימור בשער ציון. ברוב שטח החזית של השער נותרה עדות פיזית לניסיון של כוחות ההגנה לפרוץ אל הרובע היהודי במאי 1948. כידוע, הניסיון כשל, והעיר העתיקה נותרה בשטח האויב במשך תשע-עשרה שנים נוספות. לאחר איחוד העיר בשנת 1967, הפך השער לאחד מסמליה של ירושלים המאוחדת והיה למקור משיכה עבור רבים מהמבקרים בעיר העתיקה. מחד גיסא, לשער ישנם ערכים אדריכליים ואסתטיים הניכרים בעיטורים ובפרטיו הנאים, מאידך גיסא, אין ספק שערכיו הלאומיים וההיסטוריים, המשתקפים בסימני הפגיעות של קרבות מלחמת העצמאות, מותירים חותם עז על המתבונן בשער כיום. עם תחילת תכנון העבודות, היה לנו ברור כי ניסיון הפריצה של 1948 הוא האירוע אשר השאיר את חותמו על חזות השער יותר מכל אירוע אחר במשך 468 שנות קיומו. לפיכך, ראינו לנכון לעשות כל מאמץ לשמר את 'צלקות' האירוע. עם זאת, כיוון שלשער יש איכות אדריכלית-עיצובית משלו, רצינו להדגיש גם את הערך האסתטי המקורי של מבנה השער. לשם כך חיפשנו דרך ביניים שתאזן בין שחזור אלמנטים ושימור הפגיעה באבן. לאחר בחינה של מספר חלופות, החלטנו לשמר בחזית השער את ערכיו הלאומיים, כלומר את סימני פגיעת הכדורים שהם מעין תרשים קרב שלם על פני החזית, ובה בעת, לבטא את ערכיו האדריכליים של השער בשיקום והשבת הקריאות  לכתובת ההקמה של השער והאבנים סביבה, בה מצוין שמו של בונה השער, הסולטאן סולימאן, ותאריך הקמתו — 1540.

שינית בראש החומה, בגמר ההתערבות. ברקע מוזיאון רוקפלר
          נכון לסוף שנת 2008 הושלמה העבודה בשלושה קטעים: קטע 'כיכר צה"ל', קטע 'חומת המצודה' וקטע 'הר ציון' הכולל את הטיפול בשער ציון בו נמשך הטיפול שישה חודשים.
במהלך הפרויקט נוכחנו לגלות עד כמה רבה הרגישות בכל הנוגע להתערבות במונומנט זה. משימות רבות עומדות לפנינו בעתיד הקרוב ובהן הטיפול בשער הפרחים ובשער שכם. בשערים אלו יהיה עלינו למצוא, בין היתר, את האיזון בין הפעילות המסחרית השוקקת במקום ובין שימור הערכים האדריכליים של השערים שלעיתים נפגעים משימושי המסחר. מדיניות השיקום של חומות העיר העתיקה תומכת בשימור החומה לא רק כמונומנט ארכיטקטוני שסימני ההיסטוריה נותנים בו אותותיו, אלא גם כמרכיב אורבאני פעיל בסביבתו. לפיכך נעשה מאמץ לקדם פרויקטים הנלווים לשימור החומה, למשל פיתוח חללי תצוגה בחדרי המשמר המרשימים הפזורים לאורך החומות, שיקום השבילים לאורך שרידי החומות הקדומות, שבבסיס החומה הנוכחית. לאורך שבילים אלו יותקן שילוט בשיתוף עם מערכות החינוך בעיר, במטרה להגביר את הזיקה בין התושבים לבין המונומנט. אנו מקווים כי פרויקט שימור החומות ישמש מנוף לשיקום בסביבתן ולתחזוקתו של המונומנט וסביבתו ברמה גבוהה, כשטח עירוני פתוח בעל ערכים היסטוריים ונופיים ייחודיים.

__________________
אפריל 2009
__________________

 
 

פרויקט שימור החומות בראי התקשורת

20.09.2011
מעריב, מאת: דליה מזורי
"הכתר" של שער שכם בי-ם שוחזר מחדש
ברשות לפיתוח ירושלים עמלו בשנים האחרונות על שיפוצו של כתר שער שכם שנפגע ב-67': "חשוב שתיירים יוכלו לראות את העיר בתפארתה"

17.08.2011
הארץ, מאת: ניר חסון
שיעור בארכיאולוגיה ומשא ומתן בשער שכם
פרויקט שיפוץ שער שכם המפואר מסתיים. מעבר לשחזור ההיסטורי, מיקומו בלב העיר העתיקה בירושלים עורר מתחים וחייב הידברות מתמדת עם הסוחרים


21.4.2010
מעריב, מאת: דליה מזורי
ירושלים: נחנך שער יפו המשוקם
לאחר חודשים בהם עבר עבודות ניקוי יסודי ושימור מקיף, נחנך היום (ד') שער יפו המשוקם. השער שנבנה במאה ה-16 עלה לגדולה בסוף המאה ה-19, אז הורחב עבור כרכרת קיסר גרמניה וילהלם השני

 
 
12.02.2010
הארץ, מאת: ניר חסון
אבן אבן, משקמים הפועלים את חומות ירושלים
לפני כשלוש שנים נפלה לתוך חצר בי"ס בי-ם אבן מחומות העיר העתיקה, המונומנט ההיסטורי המזוהה ביותר בישראל. החשש שהחומה מתפוררת הוביל לפרויקט מורכב לשיקום אבניה, תוך שמירה על החותם ההיסטורי שנתנו בה כתובות, קליעים ובעלי חיים

 
 

אתר האינטרנט של הפרויקט

 
 
 

site built by tetitu
 קרדיט