spacer
spacer
spacer
spacer
שימור חומות ירושלים
קורס שימור בארכיאולוגיה
התעדה למשמרים
New Integrated Knowledge based approachs to the protection of cultural heritage from Earthquake-induced Risk

פרוייקטים


חורבת תנשמת
כנסיית בקחוס הקדוש
פרוגרמה לפיתוח האתר
שם המזמיןקרן קיימת לישראל
משך2014-2011
כתובתגוש: 4802 חלקות: 81, 145
מבצעים אדר' יערה שאלתיאל
אדר' נוף עידו רוזנטל
 
כנסיית בקחוס הקדוש נמצאת כ-300 מטרים מדרום מערב לחורבת תנשמת (שיח עלי מליכינא, חירבת א-שאמיה), כיום בתחום השיפוט של העיר שֹוהם (איור 1). בשנים 1997-1996, עם הפיתוח המואץ של העיר שֹוהם, תוכנן פארק ארכאולוגי שבו יוצגו הכנסייה ומכלול מתקני התעשייה הצמוד לה. בשטח שיועד לפארק מצויים תשעה אתרים ארכאולוגיים נוספים.
 
האתר נתגלה בשנת 1986, כאשר י' פורת חשף חלק מהפסיפס והאזור הוכרז אתר עתיקות. בשנת 1995 ערכה רשות העתיקות בראשות ד"ר עוזי דהרי חפירת הצלה במקום. בחפירה נחשפו שרידי כנסייה הבנויה בצורת בזיליקה, המוקדשת לבקחוס הקדוש (איור 2). סמוך לכנסייה נחשף בית בד, במרחק 20 מטר מצפון-מזרח לכנסייה מצויה בריכת מים חצובה בסלע וסביבה שלושה קברי מקמרים שדודים. כמו כן, נחשפו ממצאים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה. בסביבת הכנסייה ובית הבד מצויות מחצבות אבן עתיקות (איור 3).
 

איור 3: חציבה מדורגת מצפון לכנסיית בקחוס הקדוש.
 
החוקרים מציעים לזהות את חורבת תנשמת הסמוכה למתחם הכנסייה, עם ביתו-מלגזיס המופיעה במפת מידבא. בסקר הבריטי משנת 1881 צוין האתר כ"חורבת עלי מלכינא". במהלך החפירות נמצא באתר מדליון עשוי שיש, בקוטר 67 ס"מ ובעובי 5.5 ס"מ, הנושא את דמותה של האלה טיכה (איור 4). החוקרים מעריכים, כי מדליון זה נעשה בשנים 582-3 לסה"נ. לממצא ייחודי זה לא נמצאה עד כה מקבילה באמנות התקופה הביזנטית.
 
הכנסייה מתוארכת למאה ה-6 לספירה. היא נבנתה אבני גזית גדולות ומוחלקות מאבן גיר רכה (נארי). אורכה 27 מ' ורוחבה 11.7 מ'. חלל הכנסייה ריבועי, ובו אולם תווך ושתי סיטרות. שתי שורות בנות 3 עמודים כל אחת מחלקות את החלל. רוחב אולם התווך הוא 4.75 מ', ורוחב כל סיטרה הוא 2.2 מ'. גג הכנסייה היה בנוי מסבך עץ ורעפי חרס. סמוך לכנסייה נמצאו מחצבה עתיקה וכבשן סיד קדום, אשר שימשו ככל הנראה לבניית המכלול. במהלך השנים נשדדו אבני הבנייה הטובות ונותרו שורות אבנים בודדות על פני הקרקע (איור 5).
 
ביוני 2002 כוסו פסיפסי הכנסייה כדי להגן עליהם עד להסדרת האתר, וב- 2003 נערך סקר שימור ראשוני של שרידי "כנסיית בקחוס הקדוש". הכיסוי נפגע במהלך השנים, בעיקר בשל עדרי הצאן הרועים במקום ובשל כך התפתחו תהליכי בליה של הפסיפסים (איור 6).
 
בשנת 2011 החל פרויקט לתכנון השימור והפיתוח של האתר ונערכה חפירה ארכאולוגית, אשר חשפה חלקים שכוסו בעבר. המטרה המרכזית של הפרויקט הייתה שילוב מבנה הכנסייה במכלול פעילויות הנופש והתיירות המוצעות בקרבתו. תהליך השימור בוצע עם קק"ל ובהשתתפות תלמידים משוהם ומהסביבה, כדי ליצור זיקה של הקהילה למורשת בסביבת היישוב (איור 7). 
 
איור 7: שימור האתר על ידי תלמידי בית ספר יסודי כחלק מפרויקט "אמץ אתר".
 
המשמעות התרבותית של האתר
 
ערך היסטורי: הכנסייה, המתקנים והקברים שנחשפו מציגים מכלול, המשקף את אורחות החיים במאה ה-6 לסה"נ.
 
ערך אדריכלי ואמנותי: הכנסייה בנויה בצורת בזיליקה רומית. מדליון השיש הנושא את דמותה של האלה טיכה הוא ממצא ייחודי.
 
ערך נופי: הכנסייה מקשרת בין מכלולי קבורה ומאגרי מים למרחב פעילות יצרנית ובו גתות וכבשנים (איור 8). סמוך למקום עברו דרכים היסטוריות אשר קישרו בין יפו, לוד, ירושלים ושכם. כיום, שביל ישראל העובר סמוך לאתר מעניק למקום משמעות מחודשת.
 
ערך חברתי - תרבותי:
 
תרבות היין - באה לידי ביטוי בגתות החצובות בסלע ובעיטורי הגפנים וכדי היין המשולבים בפסיפסי הכנסייה. הכנסייה הנושאת את שמו של אל היין בקחוס, מעידה על מרכזיותו של מוטיב זה בחיי התושבים.
 
תרבות יצהר - סמוך לכנסייה מצויים שרידיו של בית בד בעל קורה ושני ברגים. מלאכה הפקת השמן, כמו היין, הייתה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום במקום בתקופה הביזנטית.
 
אגירת מים - אזור גאוגרפי זה לא נהנה ממים זורמים בכל ימות השנה, לכן נדרשו תושביו לבורות מים ולמאגרי מים לצורכי החקלאות והמלאכות הנלוות (איור 9).
 
ערך חברתי – דתי: הכנסייה שימשה מרכז חברתי-דתי. סמוך לכנסייה נמצאו קברים חצובים בסלע שתוארכו לאותה תקופה (איור 10). עובדה זו מחזקת את מעמדה של הכנסייה כמוסד חברתי - דתי.
 
 
איור 10: קברים חצובים בסלע.
 
פעולות השימור

בשנת 2011 החלו פעולות שימור באתר בהשתתפות של אוכלוסייה מקומית. ההתערבות כללה: ניקוי פסיפסים וייצובם, ייצוב קירות, ניקוי בורות וקברים, הסדרת שביל הליכה אל האתר, סימון של בורות וגידורם ושחזור קירות לצורך תצוגה (איור 11).
 
בהתערבות הודגש עניין הערך של טובת הציבור, כלומר, הסדרת האתר לביקורי קהל ויצירת מוקדי לימוד על אודות התקופה הביזנטית (איור 12). המחשתם של תכנים נבחרים והצגתם נעשתה בעזרת דגמים המסבירים את הממצאים באתר, ובהם: הכנסייה, בית הבד, הגתות, מאגרי המים והקברים.
 
 
מקורות נוספים
 
דהרי, ע. 1996. חורבת תנשמת: כנסיית בקחוס הקדוש, חדשות ארכאולוגיות ק"ו.
דהרי, ע. תנשמת, חורבה. כנסיית בקחוס הקדוש ליד חורבת תנשמת. אתר האינטרנט של רשות העתיקות.
כוכבי מ. ובית-אריה י. 1997. הסקר הארכאולוגי של ישראל, מפת ראש העין. רשות העתיקות.
Dahari U. 1996. Excavation and Surveys in Israel 18, 67-68, 102-104.
Guerin M. V. 1875. Description Geographique, Historique et Archeologique De La Palestine, Sam II, 76.


לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
 
1. מפת התמצאות.

2. שחזור גרפי של כנסיית בקחוס הקדוש ובית הבד, מעשה ידי אמן.

3. חציבה מדורגת מצפון לכנסיית בקחוס הקדוש.

4. מדליון שיש ובו מגולפת דמותה של האלה טיכה.

5. תכנית ארכאולוגית של כנסיית בקחוס הקדוש ובית הבד.

6. תכנית הפסיפסים של הכנסייה.

7. שימור האתר על ידי תלמידי בית ספר יסודי כחלק מפרויקט "אמץ אתר".

8. תכנית סימון מרחבי למידה.

9. מאגר מים חצוב בסלע מהתקופה הביזנטית, ממערב לכנסייה.

10. קברים חצובים בסלע.

11. תכנית להוספת נדבך אבן, להמחשת מתאר המבנה.

12. תכנית כללית של פיתוח האתר.


site built by tetitu
 קרדיט