| בית אריה |
| בית אריה |
| תכנון ראשוני לאתר ולסביבתו |
| שם המזמין | קמ“ט ארכיאולוגיה יו“ש |
| משך | ספטמבר 2013 |
| מבצעים |
אדר' אבי משיח
אדר' יהונתן צחור
|
בית אריה הוא יישוב קהילתי שהוקם בשנת 1981. הוא קרוי על שם אריה בן אליעזר ז"ל, ממפקדי האצ"ל וממנהיגי תנועת החירות. היישוב שוכן בקצה המזרחי של שלוחה טרשית, כ-400 מ' מעל פני הים, בגדה הדרומית של נחל שילה, כ-4 ק"מ מזרחית לצומת רנטיס וכ-9 ק“מ דרומית לראש העין. היישוב צופה אל ואדי אל-חכים וזרקא ואל פיתוליו של נחל שילה מצפון.
האתר הארכאולוגי – יישוב חקלאי מתקופת הברזל ב' - ממוקם בעיקר במורד המזרחי של שלוחה היורדת צפונה לנחל שילה.
מטרת הפרויקט לערוך תכנון ראשוני -רעיוני לשימור ולפיתוח האתר. הפרויקט כלל סקירה של הממצאים, זיהוי של מאפייני המקום ושל ערכיו והצעת תכנון.
האתר זוהה בשנת 1976 בסקר שערך דוד עיטם בעבור "מפת בדיא". בסקר סווג האתר ככפר תעשייתי לייצור שמן. בשנת 1991, בעקבות פעולות בנייה, החלו חפירות הצלה באתר. את החפירות ניהל שמעון ריקלין, והן הסתיימו בקיץ 1994. בחפירות אלה התגלו שרידים מרשימים של יישוב חקלאי שגודלו כ-5 דונם, והוא מתוארך לתקופת הברזל ב' (1000-586 לפנה"ס). בסביבת היישוב העתיק מצויים אתרים ארכאולוגיים נוספים ובהם: בנת בר / צרדה, דיר קלעה, שרידי חוות חקלאיות רומיות- ביזנטיות, הכפר עבוד וחקלאות הררית.
בחפירות נחשפו שרידי יישוב שהיה מוקף חומת סוגרים – חומה הנסמכת לקיר חיצוני של בתי המגורים. חדר עורפי במבנה משמש סוגר לחומה. רצועת מבנים בנויה על מדרון הפונה לכיוון צפון מזרח. המבנים מאופיינים כבתי "ארבעה מרחבים". מצב ההשתמרות שלהם אינו טוב, עם זאת אפשר עדיין לזהות את הרקמה האורבנית, שטחים פתוחים, רחבות המקושרות ברחובות, גרמי מדרגות ומשטחים מדורגים. מדרום למבני המגורים יש שרידים של 11 מתקנים חקלאיים.
בחלק הדרומי של האתר השתמר מבנה העשוי אבנים מהוקצעות. קירות המבנה השתמרו עד גובה של כ-2 מטרים. במרכז החצר שלו נחצבו ספלולים, ובחלק הדרומי בית בד קטן ואבן כתישה. על הרצפה נמצאו סימני פיח רבים וגושי פחם, המעידים כי נהרס ככל הנראה בשריפה.
אופי הבנייה בכפר מצביע על חוסן כלכלי ועל עוצמה ממלכתית.
היישוב תוארך ע"פי הממצא הקרמי לשלהי תקופת הברזל ב' (1000-586 לפנה"ס). הוא חדל להתקיים בסוף המאה ה-8 לפנה"ס.
בשנת 2012 בוצעו באתר עבודות ייצוב ותחזוקה. את העבודות ביצעו קמ"ט ארכאולוגיה יהודה ושומרון.
המשמעות התרבותית של האתר
האתר הוא עדות לחיים ביישוב מתקופת המקרא. הוא מקור מידע חשוב ללימוד התרבות, החברהוהקהילה בתקופה זו. באתר מגוון של עדויות פיזיות ליישוב חקלאי: בתי ארבעת המרחבים, בתי בד, גתות, מתקנים חקלאיים, גידולים חקלאיים ושומרות.
מיקום היישוב מעל נחל שילה, הכולל תצפית לנחל ומערבה אל גוש דן, משקף את הנוף התנכ"י של חרבת בנת בר – הרי היא צְרֵדָה המקראית. זהו אתר שלא נפגע בתהליך הפיתוח, למרות סמיכותו ליישוב מודרני, המתווך בין השטח המפותח לסביבתו הטבעית. אוכלוסיית שפני סלע חיה בסביבת האתר, במערומי הסלעים הסמוכים.
האתר הוא דוגמה ליישוב שהתפתח כיישוב המתוכנן לפי שימושים: מגורים, מוסדות ציבור ותעשייה. הממצא בו כולל מבני מגורים מודולריים וטוריים, רחוב, סמטה, כיכר ורחבות. חומת הסוגרים המשולבת בקירות הבתים מעידה על כך. החומה שימשה לא רק להגנה, שולבו בה חללי אחסון.
אזור מבני הציבור עדיין לא נחפר, אך קיים בו פוטנציאל למחקר עתידי.
תכנון השימור והפיתוח:
מטרת התכנון היא ליצור זיקה בין תושבי המקום לאתר, ובין המבקרים לערכים ההיסטוריים והנופיים של האתר. זאת באמצעות פיתוח פארק נופי-ארכאולוגי, ושימור השרידים והצגתם, באופן שיעודד פעילויות פנאי ונופש ויאפשר פעילות חינוכית בתחומי האתר.
עקרונות התכנון:
1. מגוון: יצירת פארק נופי-ארכאולוגי מגוון, שמרכיביו יכללו ממצא ארכאולוגי, שבילי טיול, תצפית, אזור הדרכה ומרכז מבקרים.
2. חיבור ליישוב: באמצעות 2 כניסות: דרומית (מרח' לבונה) ובה חנייה, תצפית וגן משחקים, ומערבית (מרח' קורנית) ובה חנייה (רכב ואוטובוסים) וכניסה נגישה לאתר, למרכז המבקרים ולאזור ההדרכה המתוכנן.3. מרכז מבקרים: ימוקם בתפר שבין האתר ליישוב כדי לא להפר את ההקשר הנופי שהשתמר; ייבנה מאלמנטים מודרניים כדי להבדילו מהממצא הארכאולוגי; יעוצב בצורה פשוטה ונקייה כדי שלא יבלוט בנוף ומול הממצא עצמו.
4. מסלול ביקור: המסלול המתוכנן יחבר את שתי הכניסות לאתר. הוא יוביל את המבקרים דרך אזור המתקנים החקלאיים ובאזור המגורים החפור, ויכלול מקומות להדרכה, לתצפית ולמנוחה.
5. חינוך והדרכה: חלקו המערבי של האתר שטרם נחשף, ובו אזור מבני הציבור ישמש מוקד לפעילות קהילתית, לחינוך ולהדרכה. מוקד זה יהיה מוצל ויאפשר שהייה של קבוצות. בפעולות השימור והפיתוח ישתפו את בני הנוער.
התכנית הנוכחית מציעה מספר שלבים לביצוע:
1. הסדרה של מסלולי ביקור כדי שהאתר יהיה נגיש לציבור. בשלב זה יוצבו שלטים ויקודם שיתוף פעולה עם בית הספר הסמוך כדי לשלב את בני הנוער בעבודות השימור והפיתוח.
2. פיתוח שבילים ומקומות שהייה. התקנה של ספסלים ותאורה.
3. הסדרת חנייה ותצפית עליונה. התקנת הצללות ופיתוח נופי שעיקרו גינון.
4. בהתאם למשאבים הקיימים, חפירה ארכאולוגית באזור מוסדות הציבור והקמת מרכז מבקרים.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
