| תל יזרעאל |
| תל יזרעאל |
| פרוגרמה לשימור ולפיתוח |
| שם המזמין | רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי |
| משך | יוני – אוקטובר 2009 |
| מבצעים |
אדר' לילך סטרול
|
תל יזרעאל נמצא בדרום מזרח לעפולה, סמוך לקיבוץ יזרעאל. התל והקיבוץ ממוקמים מצפון לכביש "התענכים" (675) שמחבר בין כביש הסרגל (65) לכביש בית שאן עפולה (71) וסמוך לו.
גובה התל כ- 100 מ' מעל פני הים ושטחו כ-60 דונם.
התל ממוקם בקצה של שדרת ההר המרכזית של ארץ ישראל מצפון (חברון-ירושלים-שכם-מגידו) המסתיימת ברכס הרי הגלבוע. מדרונותיו הצפוניים של הרכס צונחים אל שרשרת העמקים החוצה את הארץ לרוחבה (בית שאן-חרוד-יזרעאל-קישון). התל שוכן על ראש גבעה בשלוחה הררית היוצאת מרכס הרי הגלבוע לצפון-מזרח. השלוחה פולשת אל עמק יזרעאל, חולשת עליו ומפצלת אותו לשניים (איור 1).
התנאים הגאוגרפיים העניקו לתל חשיבות אסרטגית רבה, היות שהוא צופה על המרחב לארבעה כוונים, חולש על העמקים הפוריים של הארץ ושולט על הדרך שעוברת בשרשרת העמקים.
מטרת העבודה הנוכחית הייתה ליצור תכנית לפיתוח עתידי שיכשיר את התל לביקור קהל.
תיאור היסטורי-ארכאולוגי
בשנת 1987 ערך בתל חפירה אגף העתיקות והמוזיאונים, בראשות פנחס פורת ז"ל ואורה יוגב ז"ל.
בין השנים 1996 – 1998 ערכו בתל חפירות אנשי המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בראשות דוד אוסישקין, רם גופנא וצביקה צוק.
בשנת 1991 חפרו במקום אנשי המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, בראשות אהרון מאיר.
בין השנים 1991 - 1996 נערכו חפירות של המועצה למחקר בריטי בלבנט, בראשות ג'והן וודהד.
בשנת 2007 חפרו בתל אנשי רשות העתיקות, בראשותו של הווארד סמיטליין ואף אנשי המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בראשות צביקה צוק.
על-פי המידע שנאסף עד כה, לא בוצעו בממצאים על התל פעולות שימור, למעט במתקנים החקלאיים אשר במזרח התל.
התל היה מיושב מהתקופה הנאוליתית ועד שהוקמה מדינת ישראל. מהתקופה הנאוליתית ומתקופת הברונזה נמצאו רק חרסים. הארכאולוגים משערים, כי במרכז התל היה כפר שעקבותיו ניטשטשו עם הבנייה בתקופות מאוחרות יותר.
מתקופת הברזל נותרו שרידים של מתחם מלוכני מבוצר מתקופת מלכי בית עמרי.
מהתקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית נותרו שרידי בנייה שלא מצטרפים לכדי מערך יישובי נהיר.
בתקופה הביזנטית יש על התל כפר גדול, הוא התקיים גם בתקופה הצלבנית.
בתקופה העות'מאנית הכפר היה גדול, נקרא זרעין וקיים במקום עד סוף שנות ה-40 של המאה ה-20.
החפירות הארכאולוגיות התמקדו בעיקר באיתור של שרידי הבנייה מתקופת הברזל ובזיהוי שלהם עם ארמונו של המלך אחאב בסיפור התנכי על "כרם נבות".
הממצאים
חשיבותו של התל נובעת מזיהויו הוודאי של המתחם המלוכני מתקופת הברזל וקישורו לאירוע תנכי.
המתחם המלוכני מתקופת הברזל תופס את כל בימת התל, הוא מלבני ומבוצר. הביצור ההיקפי מורכב (מהחוץ פנימה) מחפיר, מחומה תחתונה, מסוללה ומחומת סוגרים. בפינות הביצור שולבו מגדלים. שער המתחם משולב בביצור הדופן הדרומית, מעט מזרחה ממרכזה. משערים, כי שער זה היה הכניסה היחידה למתחם.
בשולי התל מצויים שרידי כנסייה צלבנית, שנבנתה, ככל הנראה, על שרידי כנסייה ביזנטית.
בחלקה המערבי של בימת התל יש שרידים של מבנה עות'מאני גדול (איור 2).
הבעיות שזוהו באתר
התל וממצאיו מצויים בתהליך בליה טבעית, המתרחש כאשר אין פעילות אדם במקום. תהליך זה מאופיין בהתפרקות השרידים ובהשתלטות צמחייה.
צמחייה מכסה את התל, מסתירה בורות חפירה ושרידים ארכאולוגיים וגורמת להאצה של תהליכי בליה.
דופנותיהם של בורות החפירה אינם יציבים. גדרות שהותקנו בעבר בראשי בורות החפירה לבטיחות המבקרים מתפרקות ונעלמות.
ניכרת בליה של חומרי הבנייה: חומרי מליטה התפוררו, ובכך האיצו את תהליך התפרקות הקירות.
השרידים הארכאולוגיים אינם יציבים ואינם ברורים דיים למתבונן בהם.
במצב הנוכחי הסיור בתל מסוכן. הסכנה נובעת משלושה גורמים עיקריים:
• קושי בזיהוי בורות חפירה ודופנותיהם המעורערות.
• ריבוי של פתחי בורות מים, החבויים בצמחיה ואינם מסורגים.
• קירות מעורערים (איור 3).
הפרוגרמה
נבחנו שתי חלופות עקרוניות:
1. פיתוח התל והסדרת סביבתו לקליטת קהל. הפיתוח יושתת על פרשנות של המתחם המלוכני הישראלי ועל המחשתו וכן יוצגו תכנים וסיפורים הקשורים למקום.
2. איחוי פני השטח לשדה בור. לפי תפיסה זו, ההתייחסות לתל תהיה כרכיב נופי שפני השטח שלו נפגעו. הטיפול יביא לאיחוי נופי של פני השטח ויציג את התל כאזור טבעי, ללא התערבות, ללא הכשרה לקליטת קהל, ללא פיתוח, ללא שביל מוסדר.
בחלופה זו תשודרג קליטת הקהל הקיימת בחורשה אשר במזרח התל. מסלול ההליכה הקיים לעין-יזרעאל יישאר ללא שינוי, אך תיבחן האפשרות לשדרג גם אותו.
בשתי החלופות ההתערבות תכבד את ההיבטים הטבעיים של המקום, ותיעשה מתוך רגישות לנוף, צמצום משאבים וצמצום ההשפעה הסביבתית. תנאי להשגת אלו הוא תכנון ממשקי מפורט.
עיקר הפעולות הנדרשות להסדרת התל וסביבתו לקליטת קהל
- עריכת תכנית ממשק. תכנון מפורט של שימור התל ופיתוחו בראייה אזורית.
- מערך הגישה לתל מחייב שינוי. החניה בדרום-מערב התל תותאם לקליטת נכים ונופשים בחורשה. כביש הגישה הקיים, יושלם עד צומת גלבוע ויהפוך לחד סיטרי.
- מסלולים קיימים להליכה בין תל יזרעאל לצומת גלבוע, קיבוץ יזרעאל ועין יזרעאל, יוסדרו וישודרגו באמצעים מינימליים.
- בשל ההשתמרות הדלה והמצב הפיזי המעורער של השרידים הארכאולוגיים, לא יישען פיתוח התל על הצגת הממצא המוחשי אלא על הצגת תכנים ואירועים הקשורים אליו.
- מרבית השרידים הארכאולוגיים יכוסו לאחר ייצובם. ממצאים אחדים יוכשרו לצפייה או ישולבו בהתערבות אדריכלית.
- מוקדי העניין העיקריים יהיו שרידי המתחם המלוכני מתקופת הברזל, המחשות שיותקנו להבהרתו ותצפיות אל הנוף.
- מוקדי עניין נוספים הם: שרידים ארכאולוגיים מתקופות מאוחרות יותר מערות, בורות מים, מתקנים חקלאיים. בנוסף להם: חורשה, אנדרטה לפלמ"ח, פיסול סביבתי ובית קברות קטן שהוקמו לאחר קום המדינה.
- בראש התל מוצע מסלול מעגלי בין מוקדי עניין, המותאם לנכים. המסלול יקושר לשני מוקדי חניה: מדרום-מזרח לתל, ומדרום מערב לתל (איור 5). שבילים משניים יחברו את המסלול המעגלי למוקדי עניין נוספים, לשבילים ולמסלולי סיור קיימים (איור 4).
השרידים הארכאולוגיים לא ישוחזרו או יושלמו, אלא למטרת ייצוב הנדסי.
התערבות אדריכלית תתאפשר לצורך יצירת עמדות צפייה אל המרחב ובהן הסבר והמחשה.
מקורות
Excavations at Tel Jezreel 1992-1993: Second Preliminary report. D.Ussishkin and J.Woodhead. Levant Vo. xxvi. 1994. pp 1-48.
.....................................
לילך סטרול, יוני 2010
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
