| טבריה |
| העיר הרומית-ביזנטית |
| תיק יזם ותכנון פרוגרמה לאתר |
| שם המזמין | עיריית טבריה, האוניברסיטה העברית, רשות העתיקות |
| משך | דצמבר 2003 - ינואר 2004 |
| מבצעים |
אדר' שחר פוני
אדר' ורדית שוטן-הלל
|
בעבודה זו ערכנו הצעה עקרונית לפיתוח פארק ארכיאולוגי בשטחה של טבריה הרומית-ביזנטית. היעדים של המיזם הם:
א. לחשוף, לשמר ולהציג את עברה של טבריה במלוא הדרה.
ג. ליצור נקודת משיכה אזורית המתבססת על תיירות מקומית וסקטוריאלית.
ד. להדגיש את ערכי המורשת: טבע ונוף, תרבות, היסטוריה וארכיאולוגיה.
ה. לממוש את פוטנציאל הפעילות החינוכית במקום.
ההקשר הסביבתי הנוכחי:
שרידי העיר העתיקה של טבריה, מייסודה בשנת 20 לסה"נ ועד לשלהי התקופה האסלאמית הקדומה, מצויים היום בתחומי טבריה העות'מאנית, בשטח שבין מלון "הולידי אין" (צפונה של העיר חמת) לבין מלון "נהר הירדן". אזור זה פתוח ברובו, להוציא את חלקה הצפוני של העיר העתיקה, שם נבנו מבנים בתקופות מאוחרות יותר. בשטח העיר מוגדרים כמה שימושי קרקע: מרכז העסקים והתיירות של העיר (בתחומי העיר העות'מאנית), שיכון א' ואזור תעשייה, פארק נופי גדול ממערב לעיר העתיקה, אזור תיירות נופש ודת בחמת מדרום, כביש הגישה הדרומי לעיר, הכנרת ואזור המלונות המזרחי ובית קברות בצפון-מזרח.
שטחה של העיר העתיקה נחפר באופן חלקי, והוא משמש היום 'חצר אחורית', שבה שרידים ארכיאולוגיים במצב התפוררות מתקדם, מכון טיהור לשפכי טבריה והסביבה ומזבלה גדולה.
תיאור היסטורי-ארכיאולוגי
טבריה הוקמה בשנת 20 לסה"נ כעיר יהודית. היא נבנתה במתכונת רומית ובשטחה היו חומות, שערי כניסה, מבני ציבור, בתי מגורים ומערך רחובות.
באתר חפרו: בצלאל רבני, משה דותן, גדעון פרסטר, יזהר הירשפלד ויוסף סטפנסקי.
הממצאים שנחפרו
שער כניסה דרומי: שער מונומנטלי ובצדיו שני מגדלים עגולים. היום השער מכוסה סחף וכמעט ואינו נראה.
"קרדו": קטע מרחוב העמודים המרכזי. רוחבו המשוער הוא 12 מ' ומשני צדיו נבנו סטווים. בצדי הסטוים נבנו חנויות שפתחיהן פנו לרחוב. השרידים מוזנחים ומכוסים צמחייה.
חומת העיר: החומה הוקמה על ידי הקיסר יוסטיניאנוס במאה הו' לסה"נ. קטעים נרחבים מחומה זו נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות.
מבנה ציבור: אולם בסיליקלי. לפי המסורת, גלתה הסנהדרין "מלשכת הגזית…ומציפורי לטבריה" (תלמוד בבלי, ראש השנה ל"א). ייתכן שמבנה זה שימש כמושב הסנהדרין. המבנה חפור חלקית ומוזנח.
בית מרחץ: ככל הנראה בית המרחץ המרכזי של העיר, הנזכר לעתים בספרות חז"ל. בית המרחץ כלל חדרי רחצה, מלתחות ואולמות למפגש חברתי. ברצפתו נחשפו קטעים של פסיפס צבעוני. השרידים במצב התפוררות מתקדם.
שוק: מבנה עמודים שהשתרע על פני שטח של 800 מ"ר בקירוב.
תיאטרון: נבנה במרחק של כ-130 מ' מבית המרחץ, מכוסה ברובו סחף ופסולת.
מבנה ציבור נוסף (בית מדרש?): שרידי מבנה ציבור גדול ובו רצפת פסיפס עם עיטורים גיאומטריים. במהלך החפירה הועלתה ההשערה כי במבנה זה שכן בית המדרש הגדול שבו נערך רובו של התלמוד הירושלמי. השרידים מצויים היום בשטח מכון הטיהור.
שרידי כנסייה גדולה: כנסייה שהוקמה על ידי יוסטיניאנוס במאה הו' לסה"נ.
הערכת המצב הפיסי:
השרידים החשופים מוזנחים, מתפוררים ובמצב של הרס כללי. מרביתם נחפרו באופן חלקי בלבד, ומקצתם מכוסים סחף וכמעט שאינם נראים. בנוסף, נבנו מפגעים בשטח העיר העתיקה: מכון לטיהור שפכים ומזבלה.
הפוטנציאל התיירותי:
זיהינו פוטנציאל תיירותי בשלושה מישורים:
א. אזור הנושא אופי יהודי: מקום מושב הסנהדרין, מקום חתימת התלמוד, מערת מסתור (?), וכן קברים ובתי כנסת עתיקים מדרום ומצפון לשטח הפארק.
ב. אזור עם ערך צלייני: מסורות אודות ישו, כנסייה מרשימה, חומת יוסטיניאנוס, ואתרים נוצריים מצפון ומדרום לעיר וכן "נתיב הצליינים" מהר תבור לטבריה.
ג. אזור עם ערך אדריכלי/היסטורי: תיאטרון רומי, שוק, בית מרחץ, קרדו.
עיקרי ההמלצות:
התוכנית שהצענו כוללת מספר שלבים:
א. פינוי מפגעים משטח הפארק המתוכנן.
ב. שימור השרידים הבנויים שנחפרו בעבר: מבנה הבסיליקה, השוק, בית המרחץ, "בית המדרש" והקרדו.
ג. המשך חפירה ארכיאולוגית של מבנה הבסיליקה, התיאטרון ורצועה רחבה לאורך הקרדו.
ד. שימור לאחר החפירה.
ה. פתיחת האתר לאחר הסדרה ראשונית של שערי כניסה, שבילי ביקור ופיתוח אזור לתצוגה דידקטית.
ו. פתיחה מלאה של האתר לאחר קישורו למרכזי מבקרים, למוזיאון עירוני וליער שוויץ.
ז. שילוב 'אטרקציות' תיירותיות נוספות כגון: רכבל, מוזיאון פעיל וכיוצא באלה.
המיזם הוצג בכנס בנושא 'העיר הרומית-ביזנטית של טבריה' שנערך במלון חוף גיא, בתאריך 17.2.04. נכחו בו ראש עיריית טבריה מר זוהר עובד וקובעי מדיניות נוספים, וזכה לתגובה אוהדת.
במהלך חפירה ארכיאולוגית שנערכה לאחרונה באתר בראשותו של הארכיאולוג פרופ' יזהר הירשפלד, נחשפו שרידים נוספים ומרשימים של העיר הרומית-ביזנטית. שימור השרידים, פיתוח האתר והצגתו לקהל הרחב מגלמים פוטנציאל כלכלי חשוב לעיר ולתושביה.
מקורות:
הירשפלד י' 1991. אתרי עתיקות בטבריה. ירושלים.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
