בפרוייקט זה גובשה הצעה לשימור ושיקום נוף אגן נחל חרוד. הוצע לשמר את האתרים הארכיאולוגיים שבסביבת הנחל, ליצור מסלול ביקור בהקשר נופי-תרבותי, להבליט את רצף ההתיישבות באזור לאורך ההיסטוריה בדגש על ריבוי התלים שבו, וכן לשקם, לשמר ולפתח מתקני מים חקלאיים עתיקים והיסטוריים לאורך הנחל.
אגן נחל חרוד הוא עמק צר בגובה הנמוך מפני הים, ובו שפע של מעיינות ונחלים המתנקזים לנחל אחד הנשפך לירדן. האגן מצוי בין רכס הגלבוע הנישא מדרום לרמות יששכר. עמק חרוד מופיע במקרא בשם עמק יזרעאל. בשל מיקומו וחשיבותו האסטרטגית, התרחשו בו מסעות מלחמה וקרבות היסטוריים, חלקם מוזכרים בסיפורי המקרא וקשורים לנחל וליישובים שסביבו, ובהם: שירת דבורה, גדעון בעין חרוד, מות שאול בבית שאן וכרם נבות.
העמק היה מיושב ברציפות במשך כל התקופות, ושימש מעבר מהירדן לפנים הארץ ובהמשך למישור החוף. לאורך כל ההיסטוריה חצו את העמק דרכים רבות, מכבישים רומיים שחיברו בין קיסריה ולגיו לבית שאן (סקיתופוליס) וממנה לעבר הירדן המזרחי ועד רכבת העמק שקשרה בסוף המאה הי"ט בין פנים היבשת לנמל חיפה.
שפע המים בעמק הביא לפריחת ההתיישבות בו, שהתבססה על חקלאות ענפה ומגוונת שעבורה נבנו מתקני מים רבים: תעלות, סכרים וגשרים. שפע המים עלול היה להפוך ליישובים לרועץ אילולא דאגו לתחזק את מערכות הניקוז שבלעדיהן היה העמק הופך לביצה.
תנאי אגן הניקוז יצרו שילוב ייחודי של עמק זרוע דגן עם תנאים טופוגרפיים נוחים לניצול כוח המים בטחנות קמח וריסוק סוכר. הסוכר היה הגידול העיקרי באזור בית שאן בעת השלטון הצלבני והממלוכי.
בשנת 1878 מיפו הבריטים (PEF) כ-35 טחנות באגן הניקוז של הנחל, חלקן הרוסות. בתקופה זו כבר לא יוצר סוכר במקום וטחנות ששימשו לריסוק וזיקוק הסוכר הוסבו לטחינת קמח או ננטשו.
לאורך האגן מגוון רחב וייחודי של טחנות במצבי השתמרות שונים אלו מאלו. חלקן טחנות יחידות, כמו בגני חוגה, וחלקן מרכיב במערכת מתקני מים, דוגמת מכלול עין שוקק הכולל בריכת הרמה, שרידי סכר וטחנת מגלש, בריכות השקיה, תעלות השקיה וטחנת קמח ייחודית בת שלוש ארובות. במכלול שרידים מהתקופה הרומית ועד לימי המנדט ומערך השקיה שנמצא בשימוש עד היום.
באזור שמעבר לנחל, סמוך לבית שאן, קיים מקבץ מרשים של שרידי טחנות קמח ומערך גשרים שנבנו, נהרסו ושוקמו לאורך ההיסטוריה. בתקופה הממלוכית נבנה ח'אן אחמר שהוא מהגדולים בארץ. כל אלו מעידים על חשיבותה של העיר בית שאן ועל מיקומה האסטרטגי בתקופות עברו.
הפריחה ההתיישבותית בשאר חלקי אגן הניקוז לאורך ההיסטוריה, מתבטאת בתלים קטנים רבים, המצויים סמוך למעיינות ונישאים מעל לעמק. לתלים אלו ערך נופי המתבטא בנצפותם ובתצפית הנשקפת מהם. בחלק מהתלים נעשה שימוש בראשית ההתיישבות הציונית, דוגמת תל יוסף ותל שוכה.
רמת השתמרות
לאורך אגן הניקוז אתרים רבים במגוון רמות השתמרות.
מתקנים חקלאיים. רמת ההשתמרות של המתקנים הפזורים לאורך האגן אינה אחידה. פרט לתנאי הסביבה, כרוכה ההשתמרות במשך השימוש במתקנים ובמידת הפיתוח של היישובים, החקלאות או הכבישים בסביבתם. המתקנים הסמוכים לגן הלאומי בית שאן ובתחומו הם במצב השתמרות טוב למדי הודות לכך שטופלו ו/או שימשו עד אמצע המאה הכ'.
תלים. חלק מהתלים נחפרו בצורה מצומצמת מאוד ומרביתם לא נחפרה כלל. ח'אן אחמר הסמוך לאזור התעשייה של בית שאן נתון במצב של הרס, קמרונות אגפו המזרחי החשוף במצב מעורער והם הולכים ונהרסים.
המלצות העבודה
בהמלצות הפרדנו בין הצעה עקרונית לטיפול באופן מערכתי בכל התלים, לבין המלצות נקודתיות עבור כל אתר / מתקן מים / מכלול של מתקני מים.
תלים. תלי אגן הנחל יטופלו בצורה אחידה, במטרה להעצים את חווית הנצפות שלהם ואת תפיסתם כמכלול. ההמלצות בנושא זה הן: שזרוע התלים בפרחי בר בגוון אחיד לשם הבלטתם בעונות החורף והאביב, בעיקר מתצפית מרכס הגלבוע; בראש כל תל יוקם מעגל תצפית שטוח, בן שתי טבעות — אחת לתצפית כללית, שנייה לתלים, אתרים ודרכים היסטוריות מתקופות המקבילות לתל, כולל ציון מרחקים; שילוט הכוונה אחיד; שילוט משחק על התל להסברה ולהמחשה של הארועים ההיסטורים שהתרחשו בו; הפעלות באמצעות ערכה חינוכית שתופץ במוקדי מידע.
מתקני מים. בהמלצות לטיפול במתקני המים התייחסנו לארבעה אזורים גאוגרפים:
1. נחל חרוד עליון. הממצא באזור זה כולל שרידים של שתי טחנות קמח סמוך למעיין חרוד.
שיקום ושימור התעלות, האמות והארובות.
הסדרת מסלול מעגלי בין הטחנות.
הסדרת אתנחתא בצל האקליפטוסים.
התקנת שילוט הסברה והמחשה.
2. מכלול עין שוקק.
שיקום ושימור המכלול בשלמותו.
הזרמת מים בכל המכלול.
הסדרת מסלול קיצי בדרך מוצלת עם אפשרות כניסה למים.
3. בית שאן.
הממצא כולל מקבץ של טחנות קמח ושני גשרים.
שיקום הטחנות ושימורן בהתאם לרמת ההשתמרות.
הזרמת מים בטחנת התאומים.
הצעה לשיקום הגשרים והשמשתם ככניסות נוספות לגן הלאומי
ח'אן אחמר:
הסרת סכנה מהקמרונות המזרחיים.
סקר ארכיאולוגי ללימוד מרכיבי הח'אן.
חפירה לשם תצוגה והשמשה.
שימור, שיקום ופיתוח בשילוב יזמות פרטית או ציבורית.
4. שפך הירדן. טחנת קמח בגני חוגה.
שימור ושיקום המבנה.
ייצוב הקימרון והסרת סכנה.
המחשה אפשרית מהזרמת מים ועד לטחינה.
האתרים שנסקרו מוסיפים ממד תרבותי-ארכיאולוגי למסלול המוצע. הם מגלמים את הרובד של נוף התרבות בסביבה טבעית זו ומאפשרים הצצה אל התרבות החקלאית בתקופות עברו. שיקומם, שימורם ושילובם במסלולי טיול למטרות פנאי ונופש ובמסגרת פעילויות חינוכיות, יתרמו להעשרת מסלול הביקור במקום ויתרמו לשימור המורשת התרבותית הבנויה של ישראל.
