| מגדל העמק |
| מגדל העמק |
| "אימוץ אתר" - הכשרת פארק ארכיאולוגי |
| שם המזמין | משרד הבינוי והשיכון |
| משך | דצמבר 2006 - יולי 2007 |
| מבצעים |
אדר' ערן חמו - ראש ענף תכנון, ליווי מקצועי
אדר' יערה שאלתיאל
נירית קורן-לורנס - מרכז ארכיאולוגי גליל
נמרוד גצוב - ארכיאולוג מלווה
|
הכשרתו של הפארק הארכיאולוגי במגדל העמק במתכונת "אימוץ אתר" היא פרי שיתוף פעולה בין רשות העתיקות (מרחב צפון, מרכז ארכיאולוגי גליל ותחום שימור) לבין עיריית מגדל העמק ומשרד הבינוי והשיכון. הפרויקט בוצע בסיוע החברה להגנת הטבע (הפעילות הבית-ספרית) והקרן הקיימת לישראל (עבודות השטח). תאום הפרויקט וניהולו בוצעו על ידי תחום שימור ברשות העתיקות.
פרויקט "אימוץ אתר" על ידי בית הספר "נופים" כולל את שילובם של התלמידים בפעולות להכשרת הפארק ובעתיד גם בתחזוקתו. פרויקט זה הוא דוגמה לשיתוף פעולה פורה בין גופים ממשלתיים לבין הקהילה, לרווחת הציבור. מטרת הפרויקט לקרב את המורשת הקדומה של היישוב לקהילה המקומית, להעשיר כמה מהשטחים הפתוחים בעיר וליצור סביבת לימוד חוץ בית-ספרית, שבמסגרתה יילמדו תכנים בנושאי היסטוריה, ארכיאולוגיה, טבע, נוף ומורשת.
הפארק הארכיאולוגי נמצא בחורשה מוקפת שכונות מגורים, והוא תחום ברחובות הנגב, שאול עמור והערבה. הפארק משתרע על מדרון בין שני אתרי יישוב קדומים: בתחתית המדרון נמצא אתר עין חילו שהיה מיושב מתקופת הברונזה הביניימית ועד לתקופת מלכי ישראל (2,200–1,000 לפסה"נ); במעלה המדרון נמצא אתר מוג'ידל שראשית ההתיישבות בו בתקופה הפרסית (500 לפסה"נ) והיא נמשכת עד היום. המדרון שבשטח הפארק מייצג את הנוף החקלאי הקדום של סביבה זו, שבה גידלו התושבים את מזונם, עיבדו את התוצרת החקלאית והפיקו חומרי בנייה.
המסלע במקום הוא קירטון רך, שמעליו מעטה של סלע נארי קשה למחצה, המתאים במיוחד לחציבה. בין המתקנים החצובים שהשתמרו באתר ראויים לציון: גתות לדריכת יין מתקופת הברונזה ומהתקופה הביזנטית, מחצבות לאבני גזית, מחצבות קירטון, מערכות קבורה, קברי ארגז מהתקופה הרומית, ומערות קבורה משפחתיות מהתקופה ההלניסטית (332 לפסה"נ) ועד לתקופה הביזנטית.
בשטח הפארק נמצאו כ-15 גתות 'תענכיות' קדומות ששימשו לייצור תירוש (גתות דומות נמצאו לראשונה בתל תענך ומכאן שמן). הגתות מורכבות ממשטח דריכה משופע ובור איגום, שביניהם מחברים שני נקבים שבהם תחבו שיחי סירה קוצנית לסינון התירוש. משני צדי המשטח נחצבו גומות שנועדו לעיגון קורת אחיזה. בגתות הביזנטיות ניתן לזהות את מיקום בורג העץ לסחיטת התירוש.
מצב השתמרות המתקנים יציב, במספר מקומות השתרשה צמחייה בסדקים וגרמה להתקלפות שכבת סלע. פעולות השימור והפיתוח באתר כללו: ניקוי וחישוף המתקנים החצובים מצמחייה עשבונית וסחף; מילוי סדקים למניעת השתרשות צמחייה; ייצוב שרידי פסיפס; הסדרת שביל המוליך בין השרידים למוקדי הפעילות באתר; יצירת שילוט הסברה בכניסות ובסמיכות לשרידים.
הפעילות החינוכית באתר כללה: איסוף פקעות של רקפות מתוואי השביל בהנחיית רכז פרויקט מעו"ף (ישובים מרובי עליה ופריפריה) של קק"ל; יצירת אריחים מאוירים על ידי התלמידים ושילובם בשילוט באתר; הכרת ההיסטוריה של מגדל העמק, תהליכי ייצור היין והדריכה בגתות (לימוד בכיתות ובשטח); חישוף הגתות ושימורן בהדרכת משמרים; שחזור דריכת הענבים בגת; שמירה על ניקיון האתר.
לפרויקט הוכנה הצעה לשלב שני, הכוללת השקעה נוספת באתר זה וטיפול בשרידי היישוב שבראש התל, שם יוצגו ויופעלו מתקנים חקלאיים שהיו בתחום היישוב.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
