spacer
spacer
spacer
spacer
שימור חומות ירושלים
קורס שימור בארכיאולוגיה
התעדה למשמרים
New Integrated Knowledge based approachs to the protection of cultural heritage from Earthquake-induced Risk

פרוייקטים


רמלה
בריכת הקשתות
תיעוד מבנה הברכה
מבצעים אדר' נוף סיון אורנאי
 
בשנת 2008, לאחר סגירת ברכת הקשתות עקב סכנת התמוטטות, התבקש תחום שימור ברשות העתיקות לבצע פעולות ייצוב ושיקום של מבנה הברכה. באוגוסט 2008, ערך אינג' יעקב שפר סקר הנדסי של המבנה כדי להגדיר את מצבו ואת הפעולות הנדרשות להסרת הסכנה.

מטרת התיעוד הנוכחי היא לרכז את המידע הקיים לצורך הערכת חשיבותה של ברכת הקשתות מהיבטים שונים וגיבוש המלצות אדריכליות לשימורה ולהמשך המחקר בעניינה. התיעוד יכלול איסוף מידע ממקורות היסטוריים, אקדמיים וארכיאולוגיים עריכתו וניתוחו. כמו כן, יכלול התיעוד צילום מפורט של האתר נכון להיום ושל העבודה ההנדסית שתיעשה בו במהלך חורף 2009.
 
"ברכת הקשתות", "ברכת הלנה הקדושה" ו-"ביר אל-ענזיה", הם כינוייו של מאגר מים תת-קרקעי בעיר רמלה שנבנה בימי הח'ליף הארון אל-ראשיד, בשנת 789 לספירה (התקופה המוסלמית הקדומה).

ברכת הקשתות היא שריד מרשים מהתקופה העבאסית, ומימי תפארתה של רמלה כבירת חבל פלסטין. המבנה הוקם כדי להבטיח את אספקת המים לתושבי רמלה, שנודעה בטיבם הירוד של מימיה. גודלה של הברכה, קמרונותיה הגבוהים וקשתותיה, הותירו רושם על נוסעים החל מהמאה ה-16 ועד ימינו - למעלה מ- 1,200 שנים לאחר בנייתה.
בהתחשב במאות השנים שחלפו מהקמת הברכה וברעידות האדמה הקשות שפקדו את האזור, השתמרה הבריכה במצב טוב. במחצית השנייה של המאה הקודמת פותחה הברכה כמוקד תיירותי, שייטו בה סירות ובשטח הציבורי הפתוח שמעליה הוצבו שרידים ארכיאולוגיים לתצוגה. חלל הברכה התפרסם בסרט "חסמב"ה ונערי ההפקר" (משנת 1971), כמפקדתם של השודד אלימלך זורקין וחבורתו.
 
ברכת הקשתות נמצאת, נכון להיום, סמוך למרכז של רמלה, והיא תחומה מצפון ברחוב ההגנה ומדרום ברחוב השומר, וממזרח ומערב במבני מגורים. הכניסה אליה היא מרחוב ההגנה הסמוך לשדרות הרצל, רחובה הראשי של העיר (איור 1). על השטח שמעל לבריכה מצוי שטח ציבורי פתוח, ובו שטחי דשא, שבילים, פינות ישיבה ומבני שירות, עצים, שיחים ושטח מגודר ובו תקרת הקמרונות של הברכה. זו נחשפה בימי המנדט הבריטי לצורך ייצובה, ומאז נותרה גלויה (איורים 2,3).
 
הברכה היא מבנה קמרונות חביתי תת-קרקעי ושטחה יותר מ-400 מ"ר. היא הייתה בנויה מששה קמרונות הנישאים על מערכת אומנות וקשתות מחודדות. הקמרון הדרומי התמוטט ונאטם בתקופת המנדט הבריטי. מעל לקשתות נבנו פתחי חלון שצורתם אף היא קשת מחודדת. כיום ניתן להבחין בששה עשר פתחים בקמרונות שנועדו לשאיבת מים מהברכה, בעוד שבשנות ה-30 למאה הכ' היו בה 24 פתחים (Creswell 1932). גרם מדרגות מודרני עשוי מתכת מוליך כיום לברכה. הוא נבנה על גבי גרם המדרגות המקורי העשוי אבן. בתחתית גרם המדרגות נוצק משטח בטון שאליו ניגשים מזחים מעץ. אלו הן תוספות מודרניות לפיתוח הברכה כאתר תיירותי (איורים 4,5,6).
 
בהתאם לממצאי הסקר והתיעוד, פעולות השימור העיקריות באתר יכללו:
השלמות דבש על גב הקמרונות
הסדרת הניקוז של תקרת הקמרונות
ייצוב אבני בנייה בקירות ובאומנות
שימור טיח
התקנת מערכת מותחנים ולחצנים לתמיכת הדופן הדרומית

ברכת הקשתות היא דוגמה מרהיבה לאדריכלות ולמורשת האיסלאמית ברמלה. לאחר הסרת הסכנה של התמוטטות המבנה, ניתן יהיה לחדש את הפעילות התיירותית בברכה ואת חוויית השייט בה.
 
הפניות
Creswell, K. A. C. 1932. Early Muslim architecture: Umayyads, early Abbasids & Tulunids. Oxford

 
 
--------
סיון אורנאי, פברואר  2009
 


לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
איור 1 - מיקום ברכת הקשתות

איור 2 - תכנית סכמטית של פני השטח מעל ברכת הקשתות, ינואר 2008

איור 3 - מבט על, מפלס פני השטח של הברכה

איור 4 - תכנית חלל הברכה (מתוך הסקר שערך אינג' יעקב שפר)

איור 5 - חלל הברכה, מבט למערב. קשתות מחודדות תומכות את מבנה הקמרון

איור 6 - חלל הברכה, מבט לדרום


site built by tetitu
 קרדיט