| ירושלים |
| העיר העתיקה - מנהרות הכותל |
| בית הכנסת ע"ש הרב גץ, שימור והתחדשות |
| שם המזמין | הקרן למורשת הכותל המערבי |
| משך | מאי-יולי 2007 |
| מבצעים |
עליזה ואן-זיידן
יבגני איבנובסקי
יוסי ואקנין
שירן סבאג
אריאל אלזם
יותם כרמל
|
פעולות השימור בבית הכנסת על שם הרב גץ הן חלק מפעולה רחבת היקף לשימור, התחדשות והצגת מנהרות הכותל לקהל.
קמרונות החלל המשמש כבית הכנסת נבנו בתקופה העות'מאנית כחלק ממערכת מאגרי המים ברובע המוסלמי. לאחר מלחמת ששת הימים (1967) הוסב המקום לבית כנסת הקרוי על שם רב הכותל הראשון – הרב גץ. קרבת בית הכנסת לכותל המערבי ולמקומו של "קודש הקודשים" מעניקה לו משמעות יתרה בעיקר בקרב חוגים חרדיים מסוימים שבחרו בו למקום תפילה.
חלל בית הכנסת מורכב ממערכת של קמרונות הנשענים על קיר הכותל המערבי (ר' תוכנית מצורפת). במרכז חזית הכותל מצוי 'שער וורן', הקרוי על שם צ'רלס וורן שחקר את אזור הר בית בשנים 1867 - 1870 מטעם הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל [PEF] . צורת החלל של בית הכנסת מזכירה את האות ד, מערכת הקמרונות המזרחית, הצמודה לקיר הכותל, יוצרת חלל מוארך שמידותיו 2 X 15 מ' בקירוב. גובהו של הקמרון הדרומי 6.84 מ' ובראשו פתח (סתום היום) לשאיבת מים. גובהו של הקמרון הצפוני 3.45 מ'. אל החלל המוארך ניגש חלל רבוע, הוא החלל המרכזי של בית הכנסת, שמידותיו 4.0X4.30 מ' וגובהו 5.65 מ'.
הבעיות הפיזיות שזוהו באתר הם: אבני בניה סדוקות; התפוררות של חומרי המליטה במישקים; התקלפות הטיח והתפוררותו. לכך יש להוסיף התערבות קודמת ומזיקה בטיח על בסיס צמנט.
פעולות השימור כללו: מילוי סדקים באבן; ניקוי מישקים מחומר מליטה מתפורר; מילוי מישקים בקמרונות ובקירות בחומר מליטה על בסיס סיד בור; קילוף טיח; יישום טיח על בסיס סיד.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
