| ירושלים |
| מנהרות הכותל |
| עבודות השימור בקשת וילסון |
| שם המזמין | הקרן למורשת הכותל המערבי |
| משך | מרס 2005 – אפריל 2006 |
| מבצעים |
ליליה קירשנבאום
יבגני איבנובסקי
ולדימיר ביטמן
עליזה ואן-זיידן
פואד אבו-טעאה
טסגאי אסמאין
|
עבודות השימור בקשת וילסון נערכו במקביל לפעולות שיקום האתר ופיתוחו, שכללו בניית עזרת נשים חדשה, החלפת תשתיות, החלפת ריצוף והתקנת מערכת מיזוג אוויר. עבודות אלה נועדו לשפר את חזותו של האזור המקורה הסמוך לרחבת הכותל המערבי ולאפשר גישה נוחה לאולמות התפילה.
העבודות התנהלו בשלבים, חלקן בשעות הלילה, תוך התחשבות בצורכי המתפללים. כמו כן בוצעה סגירה מינימלית של שטחי עבודה בזמן שבו התקיימה פעילות במקום.
בדיקות מצב השתמרות
(1) בחינת מכלול קשת וילסון: לשם בחינת היציבות ההנדסית של הקימרון בוצעה סריקת לייזר של המבנה (על ידי חברת "מבט"). בבדיקה נסרקו פני שטח הקימרון ונבנה מודל וירטואלי תלת-ממדי שלו. מודל זה נמדד אל מול מודל גיאומטרי בצורת חצי חרוט לבחינת עיוותים הנדסיים. במדידה נמצא שהצד הצפוני של הקימרון נמוך מצדו הדרומי בכ-10 ס"מ, אולם לא נמצאו שקיעות ועיוותים אשר יכולים ללמד על פגיעה ביציבותו. כמו כן תועדו נזילות באזור הקימרון והתגבשות מלחים וצמידה על פני אבני הקימרון. לא נמצאו סדקים או רווחים חריגים במשקים שבין אבני הבנייה.
(2) בחינת המצב הפיסי של אבני הקימרון: נערך סקר פיסי שבמהלכו תועדה כל אחת מאבני הבנייה ואותרו וסומנו הבעיות השונות על גבי שרטוט של הקימרון. הבעיות העיקריות הן: סדיקה, חללים באבן, התגבשות מלחים וצמידה והתפוררות האבן. הגורמים להיווצרות חללים בתוך אבני הקימרון הם צורת הבנייה המקורית שבה הונחו האבנים בכיוון המנוגד לריבוד השכבתי שלה, וכן זרימת מי נגר עלי מכיוון שער השלשלת ומי קולחין מכיוון בניין ה"מחכמה".
בבדיקה אקוסטית, שנערכה באמצעות דפיקות קלות על פני האבן בעזרת פטיש גומי, אותרו חללים פנימיים באבני הבנייה.
(3) בחינת מצב האבן: בוצעו בדיקות מליחות לזיהוי שינויים כימיים בהרכב האבן. בדיקת מוליכות העלתה שכמות המלח באבנים גבוהה פי מאה מהנורמה. שינויים בתכולת המים באבן גרמה לפעולות הרסניות של מלחים ולשינויים מבניים באבן (התקלפות והתפוררות) עד כדי איבוד חוזקה המקורי במקרים מסוימים. עם זאת, הלחות הגבוהה בתוך האבן מנעה מן המלחים להתגבש, ולכן ברוב המקרים האבנים לא איבדו את צורתן המקורית אך איבדו מחוזקן.
העדרם של מבנים מסיביים מעל הקימרון חסך לחץ אנכי מרוכז על הקימרון.
מניתוח שלושת ההיבטים שלעיל עולה כי מצבו ההנדסי של הקימרון יציב.
התערבות מודרנית
אל קשת וילסון נסמכים חללים אשר נבנו כיסודות למבני הציבור שנבנו בתקופות הצלבנית והממלוכית. במהלך השנים שימשו חללים אלו, בין היתר, בורות מים וחללי התכנסות. חלק ניכר מהבעיות שטופלו בחללים אלו נעוצות בהתערבות מודרנית שאינה מותאמת לחומרי הבנייה המקוריים.
טיח. חלק מהקימרונות במכלול כוסו בשכבות של טיח על בסיס צמנט. עובדה זו גרמה להרס חומרי הבנייה המקוריים בשל הצטברות מלחי נתרן, החלשת חומר המליטה המקורי על בסיס סיד ופגיעה בפני האבן.
ייצוב. בצדו הצפוני-מזרחי של הקימרון נבנה 'עיבוי', ככל הנראה לשם ייצובו. הצורך בייצוב הקימרון נבע, קרוב לוודאי, ממצבן הפיזי של אבני הבנייה. 'עיבוי' זה נבנה משאריות של אבני בנייה מודרניות והיה מפגע אסתטי חמור.
פעולות השימור. ההתערבות השימורית באתר כללה את הפעולות הבאות:
- פירוק הטיח וחומרי המליטה הצמנטיים.
- פירוק תמיכות מודרניות.
- ניקוי חומר המליטה המקורי.
- הדבקות אבן, החדרת מוטות פיברגלס בקוטר 6 מ"מ ומילוי הסדקים בחומר מליטה על בסיס סיד.
- החזרת אבני בנייה למקומן.
- ביצוע מילוי חללים בתוך קירות/אומנות (גראוטינג).
- מילוי מישקים.
- הסרת מילוי אדמה.
- תמיכות באמצעות בניית דבש מאבני גוויל, על מנת להדגיש את היותה חדשה ולא מקורית.
- החדרת עוגני פלדה.
- החדרת מוטות הברגה.
דוח מפורט על העבודות במתחם נמצא בארכיון תיקי השימור של רשות העתיקות.
צוות המשמרים מודה ל"קרן מורשת הכותל" על הזדמנות שנפלה בחלקו להיות חלק מפיתוח אתר חשוב זה.
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
