| תל ירמות |
| תל ירמות |
| סקר ופרוגרמה ראשונית |
| שם המזמין | המכון הצרפתי |
| משך | מאי 2005 |
| מבצעים |
ראובן אלברגר
אדר' יערה שאלתיאל
יורם סעד
תמר פרץ
|
תל ירמות נמצא 25 ק"מ מדרום-מערב לירושלים ו-5 ק"מ מדרום לבית שמש, בין תל בית שמש לגן לאומי תל עזקה. למרגלותיו מצפון עובר נחל ירמות.
בפרוייקט זה נערכה פרוגרמה ראשונית לשימור ופיתוח תל ירמות מתוך כוונה למנוע את המשך ההרס באתר, לשמר את שרידיו ולהציגם לקהל.
בחפירות נחשפו שרידי העיר המקראית ירמות מתקופת הברונזה הקדומה, כולל מערכת ביצורים מרשימה, ארמון רחב-ידיים, אזורי מגורים ומבני ציבור, וכן אקרופוליס קטן הצופה על העיר, שבו התקיים יישוב גם בתקופות מאוחרות יותר. העיר ננטשה באחת ולפיכך הממצא מתקופת הברונזה הקדומה לא הופרע בתקופות מאוחרות יותר.
זיהוי האתר
תל ירמות (ח'ירבת אל-ירמוך) שוכן בשפלה התיכונה. ירמות נזכרת לראשונה בתיאור המקראי של כיבוש הארץ בידי יהושע (יהושע י: 5-3,) ומאוחר יותר כעיר ביהודה (יהושע טו:35, נחמיה יא:29). בשל מיעוטם של החרסים מתקופות הברונזה המאוחרת והברזל באתר, ולאור העובדה כי שכבות מתקופות אלה טרם התגלו, אין בממצא הארכיאולוגי כדי לסתור או לחזק את הזיהוי. ניתן לזהות בוודאות את האתר עם הכפר הביזנטי ΊЄρμοхώς (ירמס).
החפירות בתל
עד היום נערכו בתל ירמות כעשרים עונות חפירה. הראשונה נערכה בשנת 1970 מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים בניהולו של פרופ' אמנון בן-תור. מאז שנת 1980 חודשו החפירות באתר על ידי מרכז המחקר הצרפתי והמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בניהולו של פרופ' דה מירושדז'י.
עומק הממצא בתל הוא כארבעה מטרים והוא כולל את השכבות הבאות:
תקופת הברונזה הקדומה 1 – שכבה דקה על פני סלע האם.
תקופת הברונזה הקדומה 2 – שכבה שעובייה כ-2 מ'.
תקופת הברונזה הקדומה 3א-ב – מיוצגת בחמישה שלבים אדריכליים.
ראשית התקופה הביזנטית – בשכבה זו התגלו שרידים ממספר מבנים וחרסים פזורים על השטח.
תל ירמות משויך ברובו לסוף האלף הרביעי לפנה"ס (EB I) ועיקר הממצאים שנתגלו בו משויכים לתקופת הברונזה הקדומה 3-2, תקופה שבה התפתחו הערים בכנען ובלבנט בכלל. בתקופה זו היה היישוב מפותח, מבוצר ומתוכנן היטב. בין השרידים ניתן לזהות חומה קיקלופית, ביצורים מאסיביים, ארמון מפואר ומקדש. זו התקופה שבה הפך התל מיישוב כפרי לעיר-מדינה מרכזית אשר חלשה על אזור השפלה. גודלו של התל, עוצמתו, היקפו והממצאים המרשימים שהתגלו בו לא מותירים ספק כי מדובר באתר מפתח ראשון במעלה לתקופת הברונזה.
הממצא העיקרי
בחפירות נחשף סביב האתר מערך ביצורים מפואר ויוצא דופן בהיקפו. הביצור כולל חומה שנבנתה בשלבים וסדרה של פלטפורמות שמגיעים יחדיו עד לרוחב של 38.5 מטר ושער כניסה המוגן בבסטיון. כן נתגלה ארמון מרשים שגודלו 6000 מ"ר מוקף חומות שנבנו בקפידה ובזוויות מושלמות. האזור המזרחי שימש כמרכז הרשמי והציבורי, ובאזור המרכזי היו מחסנים שחלקם מרוצף. ניכר כי לחלק מהארמון היתה קומה שנייה שעליה מרמזים שרידי מדרגות. הארמון שימש, כנראה, במשך כמאה שנה בלבד עד שנכבש והוצא מכלל שימוש.
באתר השתמרו שרידים מרשימים בהיקפם וברמת השתמרותם המציגים את טכנולוגיית הבנייה של התקופה. מערכת הביצורים כוללת מספר שלבים: הראשונה, חומת אבן שעובייה 5.6 מ' אשר השתמרה לגובה של יותר מ-4 מ' ומתוארכת לאלף הג' לפסה"נ. מאוחר יותר חוזקה החומה בתומכות אבן דמויות חלקלקה, לפניהן נבנה מדרון מדורג ברוחב של 30 מ'. קו ביצורים שני נבנה לאורך קצה המדרון בסוף תקופת הברונזה הקדומה 2, אז הוקם קיר תמך קיקלופי בגובה של מטר עד שני מטרים, והשטח שבין החומות מולא בטרסות אבן קטנות עם קירות חוצצים פנימיים שכוסו ברצפות מטויחות.
קירוי החדרים הייצוגיים בארמון ובמבני ציבור נוספים באתר, נתמך בעמודי עץ פנימיים שיוצבו על בסיסי אבן ששרדו באתר. בשיטה זו קורה גם אולם עמודים שגודלו כ-180 מ"ר ובו ניצבו תשעה עמודים. בחלק מהמבנים נמצאו שרידי טיח, ריצוף גיר כתוש וריצוף אבן.
הממצא הוא עדות לתרבות הבנייה המפותחת בתקופת הברונזה.
מצב השתמרות האתר 1. הרס ובליה - האתר נחפר במשך שנים ללא ליווי שימורי, שרידי המבנים שנחשפו לא טופלו עד היום. העדר טיפול שימורי ותחזוקה שוטפת של השרידים החשופים באתר מובילים לבליה מואצת שסופה אבדן הממצא.
בליית השרידים ניכרת בהתפוררות חומרי הבנייה – אבן וחומרי מליטה: התפוררות שרידי טיח ושרידי רצפות, חוסר חומרי מליטה בין האבנים, חללים בליבת הקיר, ראשי קירות שיציבותם מעורערת, התמוטטות אבני בנייה והשתרשות צמחייה במישקים ובליבת קירות.
מלבד הגורמים הטבעיים לבליה קיימים גורמים נוספים, ובהם חשיפת יסודות הקירות בחפירה והעדר ניקוז של שטח האתר. בעיה נוספת ניכרת בחתכי חפירה שמתמוטטים בעקבות התחתרות מי נגר בתחתית החתך. השרידים באתר, במצבו הנוכחי, רגישים מאוד לפגיעות מכניות.
2. ואנדאליזם - גדר האתר נפרצת שוב ושוב בידי מטיילים החוצים את האתר ברכבי שטח. עם זאת לא ניכר כי נעשתה פגיעה במזיד בשרידים.
3. בטיחות - באתר בורות חפירה פתוחים וחתכי חפירה רבים. חלק מהם מתכסה בצמחייה עונתית ולא ניתן להבחין בהם. בהעדר שילוט אזהרה וניקוי הצמחייה קיימת סכנה בטיחותית למבקרים.
במצבו הנוכחי של התל, ללא שימור וייצוב השרידים, שעה שבורות חפירה רבים פתוחים בשטח וחלקם מוסתר בצמחייה עונתית, קיים סיכון הן לשרידים הן למבקרים. לכן, אנו מציעים להשלים תכנון מפורט ולבצע את עבודות השימור, הייצוב והפיתוח במספר שלבים:
שלב א'. הגבלת גישה באופן מיידי.
שלב ב'. שימור אזור השער (אזור E). בשער החשוף קירות טמירים בגובה של כ-4 מ' שללא ייצוב שימורי מסכנים את הממצא ואת המבקרים באתר.
שלב ג'. שימור הארמון. בשימור הארמון יודגשו גודלו, תוכניתו הבהירה והאגפים בעלי מגון התיפקודים: החצר הרחבה, אולמות האירוח הרחבים ואגף המחסנים שנישא כנראה לגובה שתי קומות. שימור שרידי הארמון ייעשה בשני שלבים: ייצוב השרידים החשופים היום, ובהמשך - חשיפה ושיחזור לשם המחשה ותצוגה.
שלב ד'. הסדרת מסלול מבקרים, פיתוח והמחשה.
שלב ה'. השלמת שימור ו/או כיסוי בורות חפירה שאינם חלק מהתצוגה.
ייחודו של תל ירמות בהיותו דוגמה ליישוב שלם מתקופת הברונזה הקדומה שננטש באחת וכמעט ולא יושב לאחר מכן. השרידים מציגים טנכנולוגיית בנייה, הכוללת בנייה באבן במגוון גדלים וסיתותים, מעט שרידי בנייה בלבני בוץ ושרידי חומרי גמר כמו ריצופים וטיח. מעל העיר החפורה נישא האקרופוליס המאפשר תצפית יפה על האזור. תצפיות נוספות לכיוון נחל ירמות ונחל אלה אפשר לעשות מהתל עצמו.
מיקומו של התל בשמורת טבע מחד גיסא ובקצה פיתוח עירוני מאידך גיסא, יוצר פוטנציאל לקהל מבקרים מקומי וארצי. כבר היום פוקדים את האתר מבקרים בעיקר בטיולי רכב שטח (4X4).
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
