spacer
spacer
spacer
spacer
שימור חומות ירושלים
קורס שימור בארכיאולוגיה
התעדה למשמרים
New Integrated Knowledge based approachs to the protection of cultural heritage from Earthquake-induced Risk

פרוייקטים


קיסריה
הקירקוס המזרחי
תכנון שימור ופיתוח האתר והכנת תיק תורם
שם המזמיןהחברה הממשלתית לתיירות
משךמרץ 2001
מבצעים אדר' שחר פוני
 
הקירקוס המזרחי ממוקם בשוליה המזרחיים של קיסריה הביזנטית, היום השטח החקלאי של קיבוץ שדות-ים.
השטח מנותק היום מהקשרו הארכיאולוגי, נצפה בקושי מהגן הלאומי ומוקף בשטחים מעובדים. הגישה לאתר איננה מוסדרת. שטח האתר זרוע חיטה, אולם תוואי הקירקוס ניכר היטב בטופוגרפיה, ועצים הנטועים סמוך להיקפו מדגישים את מיתארו.
מטרת העבודה היתה תכנון פיתוח, שימור והצגתו של האתר לקהל.

 
הקירקוס המזרחי של קיסריה נבנה במאה הב' לסה"נ ופעל אף בתקופה הביזנטית, אז נערכו בתוכניתו שינויים, בעיקר בעיצוב המסד ((meta. קירקוס זה נזכר ככל הנראה אצל אבסביוס (המאה הד' לסה"נ), במקורות מהמאה הה' לסה"נ, בתוספתא ובמקורות צלבניים. החוקרים גרן, קונדר וקיצ'ינר מציינים את שברי האובליסק והאבנים הקוניות. בשנות השבעים של המאה הכ' נערכו סקרים וחפירות בקירקוס על ידי J.H. Humphrey, ובשנים 2000-1999 נערכה במקום חפירה מטעם רשות העתיקות בהנהלת יוסף פורת באזור ה-meta הדרומית.
 
הקירקוס שימש מתקן שעשועים רומי למרוצי מרכבות. אורכו המשוער 450 מ' ורוחבו המשוער 90 מ'. המתקן כולל זירה, המוקפת במבנה מושבים (cavea), ובמרכזה חוצץ (spina) בגובה של כ-1.5 מ' וברוחב של כ-6 מ'. לאורכו של החוצץ נבנו אגני מים (euripus), במרכזו הוצב אובליסק ובשני קצותיו נבנו מסדים מוגבהים (meta) שעליהם הוצבו עמודים קוניים. לאורכו של החוצץ הוצבו קישוטים שחלקם נמצא בחפירה.
 
האתר ניזוק במידה רבה בשל העיבוד החקלאי בשטח ומפעולות חוזרות של סיקול אבנים. בעקבות החפירה באתר בוצעו עבודות שימור באזור האובליסק, על מנת למנוע הדרדרות במצבו הפיזי.
 
במסגרת מבצע הנדסי מורכב חוברו חלקי האובליסק השונים, והאובליסק הועמד באתרו בזירת הקירקוס. במסגרת פרוייקט ההעמדה שוחזר בסיס האובליסק וכן קטע מהחוצץ.
 
הצעת התכנון כוללת שימור החוצץ ופיתוח האלמנטים האדריכליים לאורכו, שיקום מתווה הקירקוס, הזירה ומבנה המושבים והסדרת תנועה אל האתר וממנו, לפי השלבים הבאים:

 
שלב 1:
א. השלמת העבודות הכלולות בפרוייקט הרמת האובליסק.
ב. ניקוי והסדרה ראשונית של אזור ה-cavea.
ג. הסדרת גישה ראשונית ומערך שילוט.

 
שלב 2:
א. שימור שרידי ה-spina, והרמה מחדש (אנסטילוזיס) של אלמנטים שונים לאורך ה-spina וה-meta.
ב. ניקוי והסדרת רצועה חיצונית סביב ה-cavea כחלק ממערכת הגישה.
ג. חשיפת קו המתאר של ה-arena ככל שניתן.
ד. הסדרת מהלך סביב ה-spina.
שלב זה יעשה לאחר ביצוע חפירה ארכיאולוגית לאורך ה-spina.

 
שלב 3:
עבודות שחזור ב-meta ולאורך ה-spina.

 
שלב 4:
חשיפת קו ה-arena לאורך הקירקוס כולו.
ב. שימור שרידי ה-cavea בהתאם לתוצאות החפירה במקום.

 
שלב 5:
א. פילוס והסדרת ה-arena.
ב. התקנת עמדות זינוק ויציע מושבים (מודרני).
ג. חיבור תשתיות לאתר קיסריה כולו.

 
לאתר ערך ארכיאולוגי, היסטורי ותרבותי רב. הוא דוגמה 'קלאסית' למתקן שעשועים רומי למירוצי סוסים. רמת הישרדותם של רבים מהאלמנטים, ובעיקר של ה'חוצץ', גבוהה מאוד ביחס להשתמרותם של מתקנים דומים בעולם כולו.

פיתוח האתר יתרום להבנת אורחות החיים בתקופה הרומית, ולהבנתה של קיסריה באותה תקופה.



לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
מראה הקירקוס, 2004.

סימון תוואי החוצץ.

הצעת התכנון.

החוצץ: הצעה ראשונית לפיתוח.

הדמיה: ה'מטה' והחוצץ.


site built by tetitu
 קרדיט